פרק 46 : אוטיזם 18+.עם ברק פימה | מנהל תחום שירותים בקהילה באלו"ט

בפרק זה אני משוחחת עם ברק פימה, מנהל תחום שירותים בקהילה בחטיבת קהילה של עמותת אלו"ט, האחראי על פיתוח שירותים ותוכניות העשרה לאוטיסטים מגיל 18 ומעלה. ברק חושף את החזון שלו לשיפור חיי הקהילה האוטיסטית בישראל דרך תוכניות ייחודיות שמטרתן לקדם עצמאות, חינוך ותמיכה קהילתית, תוך התמודדות עם חששות ההורים ומגבלות התקציב, ועם מטרה ברורה להפחית את הסטיגמות ולהגביר את המודעות לאוטיזם.

בין התוכניות המובילות שברק מציג במהלך הפרק:

🔹 קורס בישול והכוון תעסוקתי: תוכנית לימוד בשיתוף בית ספר לבישול יוקרתי באור יהודה, שמעניקה לאוטיסטים כלים לפיתוח מיומנויות חיים ועצמאות תעסוקתית. הקורס כולל התנסויות מעשיות בהדרכת שפים מקצועיים ומבוסס על למידת הכנת מנות מורכבות. מעבר לפיתוח כישורי בישול, הקורס מחזק את תחושת הביטחון העצמי של המשתתפים ומעניק להם תחושת הישג והצלחה, כפי שהסיפורים האישיים של בוגרי הקורס מדגישים. הקורס הבא נפתח בנובמבר:
https://alut.org.il/activetrail/Cooking-November-2024.html

🔹 אוטיזון: תוכנית מנויים שנתית הכוללת הרצאות וסדנאות שמותאמות לאוטיסטים מגיל 18 ומעלה. בכל חודש מתקיימת הרצאה בזום על נושאים מגוונים כמו קומיקס, הארי פוטר, הומור, חלל ונושאים רבים נוספים. בנוסף, המנויים נהנים מסדנאות העצמה המורכבות ממספר מפגשים, בנושאים כמו סינגור עצמי, סדנת זוגיות, סדנת התנהלות כלכלית ועוד. התוכנית שמה דגש על מתן חווית פנאי עשירה ומתן אפשרות להשתתפות בסדנאות מעצימות ומלמדות.
https://alutcs.activetrail.biz/AutiZone
הסדנאות הקרובות - סדנת סנגור עצמי בחודש דצמבר וסדנת כתיבה עיתונאית בינואר 2025. ניתן לקבל עדכונים ישירות בקבוצת הוואטסאפ שלנו - פעילויות למגוון האוטיסטי (18+):
https://bit.ly/ALUT-CS-Whatsapp


🔹 מועדון "Meetחברים": פרויקט פיילוט חברתי שנמצא בתהליך פיתוח. מטרת המועדון היא לספק מרחב בטוח לאוטיסטים שבו הם יוכלו להיפגש, לפתח קשרים חברתיים ולהרגיש שייכות לקהילה תומכת. המועדון יציע פעילויות חברתיות מגוונות שמתאימות לתחומי העניין של הקהילה האוטיסטית. הפיילוט הראשון יתקיים בינואר 2025.

פרטים על סדנאות ראפ שסיפרתי עליהם- חפשן
Nati Hassid בפייסבוק - לינק

 
הפרק עוסק גם בהתמודדות של הורים עם חרדות הנוגעות לעתיד ילדיהם, ובחשיבות של הפחתת הסטיגמות והגברת המודעות לאוטיזם בישראל. ברק מציין שמטרתו היא לשבור את המחסומים החברתיים ולהבטיח שכל אדם על הרצף יקבל גישה לשירותים המותאמים לו, כדי לשלבם בחברה בצורה שוויונית ומכבדת.

Chapters

• 1:32 חרדות קיומיות של הורים לילדים אוטיסטים לאחר האבחון
• 2:51 ילדים אוטיסטים ועצמאות אחרי גיל 18
• 4:14 תפקידו של ברק באלו"ט: פיתוח שירותים בקהילה
• 33:20 פיתוח תוכנית אוטיזון – תוכנית מנויים שנתית לאוטיסטים מעל גיל 18
• 36:34 סדנאות סינגור עצמי – העצמה אישית לאוטיסטים
• 42:06 קורס בישול תעסוקתי לאוטיסטים – לימוד מיומנויות חיים ותעסוקה
• 49:50 מועדון "מתחברים" – פרויקט חברתי לאוטיסטים
• 1:02:07 מסר להורים על אהבה ותמיכה בילדים מיוחדים

Transcript

Barak (00:08.91):
שלום וברכה.

Anna (00:10.199):
מה שלומך?

Barak (00:11.758):
בסדר, בסדר גמור.

Anna (00:15.927):
היום, ה-30 בספטמבר 2024, אנחנו נמצאים בשבוע מאוד אינטנסיבי במדינה. הרגשנו שעברנו מברווז במטווח למשהו אחר לגמרי. אני מרגישה שאנחנו קצת משקמים את מערכת היחסים שלנו עם צה"ל...

Barak (00:39.854):
ומה עם העולם?

Anna (00:40.247):
אני מרגישה שבמבט המיקרו, הקלטנו פרק לקראת אוקטובר ודיברנו על כך שיש חוזה בסיסי בין אזרח למדינה: אני משלם מיסים וחי פה, ואם קורה לי משהו – המדינה מצילה אותי. החוזה הזה הופר השבוע. זה קצת כמו מערכת יחסים מסחרית, ומה שקורה השבוע זה... אוקיי, בואו נדבר על זה רגע. מצד אחד זה מרגש ומצד שני זה עצוב. אני לא נהנית לראות סרטונים של פיצוצים. אני נהנית, ואז אני שונאת את עצמי על זה...

Barak (01:26.062):
כן, זה נוגע.

Anna (01:32.023):
אני תמיד מרגישה שזה מגיע עם איזושהי תוספת. החרדות הקיומיות שלנו, ואני כאן כדי לדבר על חרדות קיומיות אחרות שיש למשפחות מיוחדות. בעצם, עם האבחון, הסטטוס שלך משתנה בכל כך הרבה מובנים.
קודם כל, את הופכת למשפחה מוכרת ברווחה. לי היה מאוד קשה עם החלק הזה, פתאום צריך עובדת סוציאלית, מטפלת רגשית ועוד ועוד. ובמקביל לזה, מתווספת החרדה של מה יהיה עם הילדים שלי, במיוחד מה יהיה עם הילד האוטיסט שלי אחרי שאני לא אהיה כאן? האם הוא ייצא מהבית?...

Barak (02:51.15):
למרות שבישראל היום יש אנשים שבגיל 25, 27 ו-30 עדיין גרים בבית עם ההורים...

Anna (02:59.895):
כן, אבל אני אומרת להם: בגיל 18-20 אתם צריכים לעוף מהבית, להפוך לעצמאיים. אני משקיעה עכשיו כל כך הרבה מאמצים ומשאבים נפשיים וכלכליים בשביל להביא אותם לשם, זהו, זה ההסכם.

Barak (03:23.47):
אם הם גם חתומים על ההסכם, אז מעולה.

Anna (03:27.031):
כן, זה מגיע עם הרבה זכויות. הבת שלי בת 10, היא קונה מצרכים וחוזרת הביתה, מכינה לעצמה ארוחת ערב. אני בבית, כמובן, אבל אני מאפשרת לה ללמוד עצמאות.

Barak (03:41.838):
נו...

Anna (03:54.295):
תספר לנו על התפקיד שלך, כי אתה אמור להוריד את רמת החרדה של ההורים בנושא של מה קורה עם הילדים אחרי גיל 18. כשהבן שלי, דוד, אובחן בגיל שנתיים, זה היה אחד הדברים הראשונים שחשבתי עליו.

Barak (04:14.67):
נכון. אז הצטרפתי לאלו"ט לפני שנה וארבעה חודשים, קצת לפני המלחמה. התפקיד שלי הוא לפתח תחום חדש שכל המהות שלו היא לתת שירותים לאוטיסטים מגיל 18 ומעלה, בעלי תפקודים שונים.

Anna (04:41.975):
נשמע מעניין.

Barak (04:44.526):
בתוך השנה הזאת, הקמנו את תחום השירותים בקהילה באלו"ט, שנותן מענים בתחומים שונים, וכמובן אדבר על חלק מהם בהמשך.

Anna (05:00.183):
איך הגעת לזה?

Barak (05:03.47):
בתפקידים הקודמים שלי עבדתי בעמותת צ'ימס ישראל, ניהלתי מעון יום שיקומי גדול במודיעין. עבדתי שם כארבע שנים. באותו זמן הבנתי שיש לי רצון לעבוד בעולם החברתי והקהילתי.

Anna (05:52.119):
לא הלכת לכיוון העסקי?

Barak (06:02.286):
ניסיתי, שלחתי קורות חיים לכל מיני חברות, אבל בסופו של דבר הבנתי שאני לא מסוגל לעבוד במקום שהוא לא חברתי.

Anna (06:47.863):
כן, העבודה הזאת דורשת המון שליחות.

Barak (06:57.87):
בדיוק. זה מה שאני אוהב בעבודה שלי – יש תחושה של משהו גדול שאפשר לעשות.

Anna (07:07.063):
זה מה שאני אוהבת בפודקאסט, הזדמנות לפגוש אנשים כמוך, שעובדים למען טובת הקהילה.

Barak (08:03.118):
נכון, מי שעובד בעמותות בוחר בכך מתוך שליחות. כשאתה בוחר לקום כל בוקר ולתת את הטוב ביותר, זה כבר לא עניין של כסף או תנאים.

Anna (08:39.607):
זה באמת נותן תחושת שליחות.

Barak (09:03.086):
בסופו של דבר, אני באמת מאמין שכל מי שבחר לעבוד בתחום החברתי הוא האדם הנכון למשימה.

Anna (09:50.103):
נכון, ולפעמים יש סטיגמות והורים מפחדים לשלוח את הילדים שלהם לחינוך מיוחד.

Barak (12:01.134):
אבל הילד שלך נשאר אותו דבר לפני ואחרי האבחון, הוא עדיין אותו ילד. אנחנו צריכים לעבוד על להפחית את הסטיגמות האלה.

Anna (12:26.551):
נכון, האבחון הוא רגע משנה חיים. גם אם הילד היה אותו דבר לפני, אחרי האבחון משהו משתנה – זה כמו נקודת על חזור, חיים אחרים נפתחים.

Barak (13:43.534):
הילדים מבינים מה קורה, הם לא טיפשים. הם רואים שיש כיתה קטנה ויודעים שיש משהו שונה.

Anna (13:50.359):
נכון. הם מבינים היטב מה קורה. הבעיה היא שהמידע הלא מדויק שמתגלגל בין ילדים מביא לסטיגמות.

Barak (13:56.407):
כמו שאמרנו קודם, העולם מפחד ממה שהוא לא מבין, ולכן נוצרות סטיגמות.

Barak (14:15.534):
בדיוק, ואני מאמין שצריך לחשוף את הילדים ואת המשפחות לדברים בצורה כמה שיותר גלויה. למשל, פיתחנו מסורת במעון שלנו של השתתפות במרוץ מודיעין – גם לאוטיסטים יש מקום במרוץ הזה, ואנחנו רוצים להראות לעולם את הכוחות שלהם.

Anna (14:37.911):
איזה יופי! אני בטוחה שהתמונות והסרטונים משם מרגשים מאוד.

Barak (15:14.574):
בהחלט. לא תראי סרטונים יותר מרגשים מזה.

Anna (15:50.807):
אני חייבת להגיד, אני ממש מתרשמת מהדרך שעשית ואיך הגעת למקום הזה. אני רוצה לראיין גם את אמא שלך, היא כנראה עשתה עבודה נהדרת!

Barak (16:01.714):
אין ספק. אמא שלי היא אדם מדהים, והיא תאהב לדבר איתך.

Anna (16:18.583):
אין על אמאות טובות. אנחנו צריכות ללמוד גם לשחרר לפעמים את המחשבות הקשות ולהבין שאנחנו עושות את המיטב.

Barak (17:14.798):
נכון. ואני תמיד אומר שאני לא רואה אנשים עם מוגבלויות ככאלה. מבחינתי הם פשוט אנשים רגילים, ואני עובד איתם בדיוק כמו עם כל אחד אחר.

Anna (17:28.279):
זה גישה כל כך נכונה ובריאה.

Barak (17:43.95):
הסיפור הזה מחזיר אותי לתקופה בה עבדתי עם נערה שהייתה לה צליעה משמעותית, אבל אף פעם לא ראיתי אותה כ'בעלת צרכים מיוחדים'. היא הייתה חלק בלתי נפרד מהקבוצה, ועשינו הכל כדי לעזור לה להיות שווה בין שווים.

Anna (18:50.711):
אני באמת מתפעלת מהדרך שבה אתה מדבר על אנשים עם צרכים מיוחדים – אין בזה שום התנשאות או רחמים, וזה מה שכל כך מרגש.

Barak (19:25.294):
אני פשוט רואה אותם בדיוק כמו כולם, ולא מבקש אישורים מיוחדים לאף אחד.

Anna (19:29.879):
זו בדיוק הגישה שאנחנו צריכים להנחיל בחברה שלנו.

Barak (19:43.639):
בדיוק. זו האמונה שלי.

Anna (19:48.878):
זה לא עניין של פוליטיקה, פשוט להתייחס לכולם כבני אדם שווים.

Barak (20:09.303):
נכון. אני עובד עם כולם באותה צורה, ונותן להם לבחור איך הם רוצים להתנהל בעולם.

Anna (21:02.23):
ומה קורה אחרי גיל 18, איך השירותים משתנים?

Barak (22:23.383):
בישראל יש הרבה שירותים מצוינים עד גיל 18, אבל מגיל 18 ומעלה יש פער משמעותי. יש מעט שירותים, ובחלק מהמקרים הם מאוד מוגבלים. צריך לשנות את זה ולהתאים את השירותים לאנשים בגילאים הבוגרים.

Anna (24:17.87):
זה נכון. כל כך חשוב להמשיך להעניק תמיכה גם אחרי גיל 18.

Barak (24:20.727):
בדיוק. אנחנו צריכים לפתח עוד שירותים שיאפשרו לאוטיסטים לחיות חיים עצמאיים ואיכותיים.

Anna (26:04.67):
ואתה חושב שזה משנה אם השירותים מסובסדים או שהם צריכים לשלם עליהם בעצמם?

Barak (26:42.903):
אני מאמין שצריך לשלם לפחות חלק מהשירותים. כשאתה משלם על משהו, אתה מתחייב יותר ונותן לזה ערך גבוה יותר. זה גם מעצים את האדם ולא גורם לו להרגיש שהוא מקבל נדבה.

Anna (27:11.79):
זה מסר חשוב מאוד. אני גם חושבת שזה עוזר לאנשים להרגיש שהם חלק מהחברה.

Barak (27:22.007):
נכון. יש טיעונים טובים לשני הכיוונים, אבל אני מאמין שהעיקר הוא להעניק לאנשים את התחושה שהם ראויים לשירותים האלה.

Anna (28:30.766):
ואיך אתם בודקים את המצב הכלכלי של המשתתפים כדי לקבוע תשלום?

Barak (29:34.743):
אנחנו לא מבקשים הוכחות, זה מבוסס על אמון. יש אפשרות לשלם סכום מלא או תשלום מופחת, לפי מה שהאדם מרגיש שהוא יכול לשלם. האמינות של המשתתפים מדהימה – הרוב משלמים את הסכום המלא, ורק מיעוט מבקש תשלום מופחת.

Anna (29:34.743):
מעולה, אני אוהבת את הגישה שלך של אמון והענקת הבחירה.

Barak (29:43.118):
בדיוק. אחת התפיסות המרכזיות שלנו היא לעבוד עם האוטיסטים ישירות ולהתייחס אליהם כמבוגרים, מבלי להוריד מערכם. אנחנו רוצים להעניק להם חופש בחירה כמה שיותר רחב, וזה מתחיל מהדברים הבסיסיים – איך לתקשר איתם, איך לאפשר להם לקחת חלק בהחלטות.

Anna (30:04.439):
זה חשוב מאוד. אני חושבת שזו גישה בריאה שמתייחסת לאנשים על הרצף כאנשים בעלי זכויות ולא כמסכנים שצריכים תמיד עזרה.

Barak (30:12.078):
בדיוק, אנחנו מנסים להנחיל את הגישה הזו גם להורים, כי בסופו של דבר – אחרי גיל 18, הילדים האלה הופכים למבוגרים עם כל הזכויות והחובות שמגיעות עם זה. אני תמיד אומר להורים – תנו לילדים שלכם להתמודד, תנו להם לבחור.

Anna (30:53.783):
ואיך אתם משלבים את ההורים בתהליך הזה?

Barak (31:00.183):
ההורים הם חלק בלתי נפרד מהתהליך, במיוחד בתחילת הדרך. אבל כשמגיעים לנקודה בה אנחנו פותחים קבוצות וואטסאפ, למשל, רק האוטיסטים נכנסים לקבוצות. אני תמיד אומר להורים – אם הילד רוצה לשתף אתכם, זה לגמרי בחירה שלו.

Anna (31:27.031):
וזה נהדר. זה נותן להם תחושת עצמאות ומעצים אותם.

Barak (31:34.222):
בדיוק. אחד השירותים הראשונים שפיתחנו הוא תוכנית אוטיזון – תוכנית מנויים שנתית שמציעה הרצאות חודשיות וסדנאות העצמה, הכוללות מפגשים בזום ובפורמט פרונטלי.

Anna (32:26.455):
אוטיזון נשמע כמו יוזמה מדהימה. איך זה התחיל?

Barak (33:20.846):
אחרי שהתחלנו לנתח את הצרכים, הבנו שצריך להרים פרויקט שמתחיל בפשטות. התחלנו עם הרצאות בזום בנושאים מגוונים כמו קומיקס והארי פוטר, וראינו שיש לזה ביקוש גדול, אז החלטנו להרחיב את זה לתוכנית מנויים שנתית שכוללת גם סדנאות העשרה.

Anna (34:15.991):
אני מתרשמת מהכמות והרמה של התכנים שאתם מציעים במסגרת אוטיזון. זה נשמע מאוד מרשים.

Barak (34:30.647):
תודה רבה. אנחנו באמת משתדלים להציע תכנים איכותיים ומגוונים, מתוך הקשבה לצרכים של המשתתפים עצמם. עשינו סקר בקרב האוטיסטים ושאלנו אותם איזה תחומי עניין מעניינים אותם, וככה בנינו את התוכנית.

Anna (35:38.263):
וזה הכל בזום או שיש גם מפגשים פיזיים?

Barak (35:40.782):
ההרצאות הן בזום, אבל אנחנו בהחלט מתכננים גם סדנאות פרונטליות. למשל, אנחנו עומדים להקים בקרוב סדנה בשם "סינגור עצמי" שתיערך בגבעתיים, והיא תועבר על ידי עובדת סוציאלית אוטיסטית.

Anna (36:26.455):
זה נשמע מדהים. אני חושבת שזה חשוב מאוד שהמשתתפים ילמדו איך לסנגר על עצמם ולהיות עצמאיים בזירה החברתית והפוליטית.

Barak (36:34.19):
בהחלט. אנחנו נותנים להם כלים מעשיים להתמודד עם החיים, וזה נותן להם הרבה יותר ביטחון עצמי.

Anna (37:54.062):
ואיך קיבלתם את ההשראה לזה?

Barak (38:20.782):
השטח עצמו נתן לנו את ההשראה. ראינו שיש צורך אמיתי, והחלטנו לבנות על זה. למשל, עם קורס הבישול שלנו – במקום להתמקד רק בקורסי הייטק או תכנות, החלטנו ללכת על תחום יותר אומנותי ויצירתי, וזה עבד מדהים.

Anna (42:06.455):
בישול? זה תחום מעניין מאוד. ספר לי על הקורס הזה.

Barak (42:25.23):
פתחנו קורס בישול בשיתוף עם בית ספר לבישול באור יהודה, והרעיון הוא ללמד את המשתתפים לא רק מיומנויות בישול, אלא גם עצמאות וביטחון עצמי. החלק הראשון של הקורס הוא הכוונה תעסוקתית – איך להגיע למקום עבודה, איך להתנהל בעבודה וכו'. ואז מגיעים לשיעורי הבישול עצמם, בהם המשתתפים לומדים להכין מנות מורכבות לצד שפים מקצועיים.

Anna (45:06.894):
זה נשמע ממש כיף ומספק. איך המשתתפים מגיבים לזה?

Barak (45:24.151):
התגובות היו מדהימות. הם מרגישים תחושת הצלחה גדולה, וזה מה שהכי חשוב. למשל, אחד המשתתפים אמר לי שהוא תמיד צחקו עליו שלא יודע להחזיק סכין, ועכשיו הוא מכין מנות מורכבות למשפחתו.

Anna (46:36.302):
זה באמת משנה חיים. לדעת לבשל זה אחד הדברים הכי חשובים לעצמאות אישית.

Barak (46:50.167):
בהחלט. ובקורס שלנו הם לא לומדים רק להכין חביתה – הם לומדים לעבוד עם בשר, דגים, לחמים, מנות מורכבות. הם יוצאים מהקורס עם תחושת גאווה עצומה.

Anna (48:28.535):
ההצלחה בקורס הזה יכולה לפתוח להם דלתות להרבה תחומים אחרים בחיים. זה כמו פריצה שיכולה לגרום לשאר תחומי החיים שלהם להתחיל לצמוח.

Barak (49:13.751):
בדיוק. זו בדיוק התחושה – אחרי שהם מצליחים בקורס אחד, הביטחון שלהם גובר והם מרגישים שהם מסוגלים ליותר.

Anna (49:44.91):
ומה הפרויקט הבא שאתם מתכננים?

Barak (49:50.542):
הפרויקט הבא הוא מועדון "מתחברים", שזה מרחב חברתי לאוטיסטים, בו הם יכולים להיפגש, לבלות, להכיר חברים. זה פרויקט שאנחנו מאוד נרגשים לקראתו.

Anna (50:35.15):
זה נשמע נהדר, במיוחד למי שמחפש מקום להיפגש ולהרגיש שייך.

Barak (51:50.231):
נכון. הרעיון הוא ליצור מקום בו האוטיסטים יכולים להרגיש בנוח, בלי תחושת השונות שהם לעיתים חווים בחברה הרחבה.

Anna (52:43.63):
אני באמת מתפעלת מהיכולת שלך לגרום להם לשתף פעולה ולהיות חלק מהפעילות. זה לא טריוויאלי.

Barak (52:54.19):
נכון, זה לא פשוט, אבל זה מתגמל מאוד. אחד הדברים שלמדתי הוא שאוטיסטים לא מתעניינים בשאלונים שאנחנו עושים בסוף קורסים, מה שחשוב להם זה להיות שם ולהשתתף.

Anna (54:20.407):
זה ברור. הם מראים לך דרך הנוכחות שלהם עד כמה הם מעריכים את מה שאתה עושה.

Barak (54:23.054):
בדיוק. הם מדברים ברגליים – אם הם מגיעים וממשיכים להגיע, סימן שאנחנו עושים משהו נכון.

Anna (55:49.431):
נכון, זה הישג עצום. ובשנה כל כך מאתגרת עם מלחמה ומגבלות, זה מדהים מה שאתם עושים.

Barak (56:14.423):
אני מסכים, וזה רק ההתחלה. יש לנו עוד כל כך הרבה מה לעשות בפריפריה ובאזורים נוספים.

Anna (56:22.286):
נכון, ולפעמים גם אם לא מצליחים מיד, זה לא אומר שלא צריך לנסות שוב.

Barak (56:28.663):
בדיוק. אם משהו לא מצליח, זה בסדר – נמשיך לנסות ולעשות פרויקטים חדשים.

Anna (56:34.423):
הכי חשוב הוא לא לפחד לנסות.

Barak (57:01.262):
נכון. כל מה שאנחנו עושים זה למען הקהילה, ואם משהו לא עובד – נלמד ממנו ונעשה את זה יותר טוב בפעם הבאה.

Anna (58:50.094):
אני חושבת שזה מסר חשוב מאוד, תודה רבה לך על השיחה הזאת. היא נתנה לי הרבה תקווה.

Barak (59:50.542):
תודה רבה לך. זה לא רק אני, יש צוות שלם מאחורי זה, ואני אסיר תודה עליהם.

Anna (01:00:37.975):
נכון, תמיד יש צוות טוב שמאחורינו.

Barak (01:01:23.79):
נכון, וחשוב לזכור שאנחנו לא עושים את זה לבד – כולנו עובדים ביחד כדי לשפר את חיי הקהילה.