פרק 45 : אוטיזם בתפקוד נמוך עם לי קולמן | אימא מיוחדת ויזמית בחינוך מיוחד

איך נראים החיים של משפחה עם ילד בתפקוד נמוך? הרבה יותר מרגש ונהדר ממש אתם עלולים לחשוב!  בפרק זה של "מעבר לספקטרום," לי קולמן משתפת בכנות על האתגרים והניצחונות היומיומיים של גידול ילדה עם אוטיזם בתפקוד נמוך, ובוחנת נושאים שרבים מההורים יוכלו להזדהות איתם. מהכאב שבקבלת האבחון ועד לרגעי האושר הקטנים והמרגשים, לי מגלה כיצד הורות מיוחדת יכולה להעצים ולשנות חיים.

השיחה נוגעת בנושאים כמו קהילה תומכת, התמודדות עם סטריאוטיפים חברתיים, והחשיבות של הכנה מוקדמת וגבולות ברורים בחיי הילדים. קולמן משתפת תובנות מעוררות השראה על תהליך הלמידה והקבלה, ומדברת על ההורות כמרתון, בו כל צעד קטן הוא הישג גדול. פרק זה מציע לא רק הצצה לחייה של אם מיוחדת, אלא גם מסר של תקווה להורים בכל שלבי המסע המיוחד הזה.

במהלך השיחה נחשפים נושאים רגישים כמו:
התמודדות עם קבלת האבחון: לי מדברת על ההלם הראשוני והאבל על "החלום שהתנפץ", וגם על התהליך הרגשי שהיא ומשפחתה עברו כדי לקבל את הייחודיות של נועה ולהתמקד בהתקדמויות הקטנות אך המשמעותיות שלה.
החשיבות של קהילה תומכת: השיחה מתארת כיצד המרכז "נועה" סיפק להורים מרחב בו יכלו לשתף, להחליף חוויות ולקבל תמיכה מאחרים המתמודדים עם אתגרים דומים. המושג "קהילה" חוזר לאורך הפרק בהקשרים שונים ומדגיש את הצורך של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים במערכת תמיכה חברתית רגשית.

ההורות המיוחדת והתמודדויות עם סטריאוטיפים חברתיים: הפרק דן באופן שבו החברה רואה ילדים עם אוטיזם, כיצד מתמודדים עם מבטים חודרים והערות פוגעניות, ומדוע חשוב להעצים את הילד במקום להקטינו.

חשיבות ההכנה וההדרכה: לי משתפת כיצד כל שינוי קטן בשגרה יכול להשפיע על נועה, ומדברת על חשיבות ההכנה המוקדמת והגבולות בחיי היומיום. היא מדגישה את חשיבות ההעצמה של הילדים על ידי בחירה ואחריות, גם כשהאתגרים נראים גדולים.

תחושת ההורות כמרתון, לא ספרינט: לי מציינת את התהליך הממושך של למידה וקבלה, כשהיא מדגישה את הצורך להעריך התקדמויות קטנות ולחגוג כל הישג, אפילו הפשוטים ביותר, כמו השתתפות בבאולינג או בחירת בגדים.

מבט לעתיד: השיחה נוגעת גם בפחדים ובחששות לעתיד, כולל המחשבה על היום שאחרי ההורים, והצורך לתכנן כיצד הילדים יסתדרו בעצמם בעולם – במיוחד עבור ילדים בתפקוד נמוך.

זהו פרק מרגש ומלא השראה, המציע מבט עמוק על האתגרים והניצחונות הקטנים של הורים לילדים בתפקוד נמוך, תוך מסר חיובי של תקווה ואופטימיות לכל מי שמתמודד עם הורות מיוחדת.

Chapters

• 0:05 היכרות עם לי קולמן והחוויה במרכז נועה
• 2:00 משמעות מרכז נועה לקהילה ולהורים מיוחדים
• 6:33 הורות לילד בתפקוד נמוך – התמודדות יומיומית
• 8:08 השלבים הראשונים של קבלת אבחון והלם ראשוני
• 10:16 הורים כמקורות תמיכה והכחשת האבחון במשפחה
• 12:27 החיים לאחר קבלת האבחון – יצירת שגרה מותאמת
• 20:27 התמודדות עם סטיגמות חברתיות ומבטים חודרים
• 41:57 השוואה בין ילדים וייחודיות הילדים על הספקטרום
• 48:02 רגשות של ילדים על הרצף ותפיסה חברתית מוטעית
• 51:18 שינוי חיי המשפחה בעקבות האבחון
• 57:34 האם הייתי ממשיכה את ההריון? שאלה קשה ומורכבת
• 1:00:11 מה נועה לימדה אותי – התפתחות אישית כהורה
• 1:06:28 חגיגת הישגים קטנים ושגרת חיים מיוחדת

Transcript

00:00:05 אנה אברהמי
בוקר טוב לי, קולמן.

00:00:07 לי קולמן
בוקר טוב אהלן.

00:00:09 אנה אברהמי
היי מה העניינים? סוף סוף זה קרה.

00:00:11 לי קולמן
כן, אני נורא שמחה להיות פה וגם אפילו מתרגשת.

00:00:15 אנה אברהמי
אז אני תכף לרגע אחת הציג אותך אז אצלי הכרתי כשהגעתי עם הבן שלי דוד. לחוג קפואירה במרכז נועה. וזה הייתה חוויה שאני לא אני עדיין זוכר את ההודעה ששלחתי לך. אחר כך. זו הייתה חוויה נורא נורא מרגשת ומטלטלת. כי. למשך 45 דקות- אז כי איחרנו כמובן למשך 45 דקות- או יותר. אני הרגשתי כמו אמא רגילה כמו אמא רגילה לילד רגיל שהגיע לחוג והוא השתלב והוא השתתף עם המאמן ההישגייה המושלם. ולמשך 45 דקות זה היה ילד רגיל, כאילו היה בין בני מינו. הוא השתלב, הוא זה אף אחד לא דפק להם מבטים, אני לא צריכה. להתנצל על ההתנהגות שלו בפני אף אחד הייתי בבית. בקיצור, במשך 3 שנים היינו במרכז נועה ודיברנו על זה שחייבים להקליט. חייבים להקליט ואני חייבת לספר לי את הסיפור שלך גם על ההורות המיוחדת שלך וגם על המרכז ולא היה לך זמן. ועכשיו לצערינו המרכז נסגר שאני אדבר על זה לכמה דקות ויש לך זמן אז יש דברים טובים גם בדברים עצובים. אבל במשך 3 שנים. היה לי בית, היה לי בית, היה לי את הפרלמנט הזה עם האמהות, שבזמן שהילדים שהילדים בחוג. שהייתי שוב הייתי יכולה לשבת ולדבר עם האמהות רק על הדברים שאמהות מיוחדות יכולות לדבר. ומשם בכלל התחילה הקבוצה שלי שלא נפגשנו מזמן. צריך להחזיר אותה של אמהות מיוחדות משתכרות של להיפגש פעם בחודש גם להשתכר, גם לבכות, גם לצחוק, גם להחליף מידע, איזה טיפול, איזה מטפלת, איזה חן, איזה זה אבל הייתה לי קהילה משלי. והנה עד שהפרק הזה יעלה יעלה גם פרק עם אסתי אליאס ממשרד הרווחה שהיא אומרת שהם מדברים שם על המרכזים למשפחות ועל החשיבות של מקום וחוזק של ההורים והאחים וכן הלאה בשביל. להתמודד, לעבור להתחזק או מה נקרא לא רק לשרוד. אז קודם כל תודה לך על המקום הזה שעשית. זה היה. אי אפשר גם אפילו אני לא יכולה לתאר את זה במילים. באמת זה היה נורא נורא חשוב למרות שהיו שם למרות שאני שנאתי וזה היה מעצבן וזה היה לנסוע ולהגיע ולחנות ולגרור אותו ולמרות שהוא לא רוצה וגם אין לי כוח. וגם אני הברזתי מלא פעמים כי לא היה לי כוח לפעמים להתמודד עם כל זה. אבל זה היה נורא נורא חשוב. אני הכרתי שם המון חברות. שהם באמת חברות שהן גם אחיות לנשק ודוד הכיר חברים שמשלו. שהם מבינים אחד את השני והם זורמים אחד עם השני ובעצם לא צריך את המסכות האלה של בחוץ. לא צריך להתנצל לא צריך. זה כולם מבינים כולם מכילים. ואין לזה מחיר, אין לזה מחיר, אין לזה מחיר של כאילו פעם בשבוע להרגיש נורמלי, כי זה מה שהרגשתי אז זהו, עשיתי לך יסורי מצפון על זה שהמרכז נסגר.

00:04:01 לי קולמן
כן, אז.

00:04:02 אנה אברהמי
בואי תספרי לנו.

00:04:02 לי קולמן
באמת מרכז נועה באמת החזון והמטרה שלי הייתה באמת ככה שזה יהיה בית בשבילנו בשביל הקהילה, בשביל האמהות אבות אחים, ילדים באמת שככה נרגיש. נרגיש שווים להרגיש, לא בוחנים אותנו שלא נועצים בנו מבטים, נרגיש באמת בבית. התפתחו שם חברויות באמת מדהימות גם עבורי. באמת אחים לנשק ככה שעוברים- או יותר דברים דומים לשלי. לשלנו כמשפחה. זה היה מאוד מאוד מאתגר, מאוד מאוד מספק מאוד. מאוד מהנה במשך ככה 3 וחצי שנים כמעט. היה ככה מאוד, מאוד מאוד אינטנסיבי בהתחלה באמת. בניתי את זה בעצם. וייסדתי את זה באמת מהצורך האישי שלי והיה לי מאוד כיף שהצטרפו הרבה הורים. וילדים, וזה באמת היה מן. בית מן חממה מן מקום כזה שכולם הרגישו שמה בנוח ובכיף וזה היה מקום נהדר ובאיזשהו שלב זה פשוט- דיבר לבת שלי וזה יותר הכביד עליי. ואז החלטתי שבאמת. צריך.

00:05:32 אנה אברהמי
לחשוב על עצמך.

00:05:33 לי קולמן
צריך לעצור את זה, צריך לחשוב על עצמי, אני צריכה יותר להיות בבית יותר עם הילדה. היה לי ויז'ן שכאילו. היא תדבר והיא תתקדם והיא זה וזה לא קרה. זה היה נכון תקופה מאוד ארוכה. וברגע שזה היה לא נכון, אז החלטתי באמת לעשות לזה קאט ובאמת להקשיב לאני העצמי שלי. ושל המשפחה שלי ובאמת. לעצור את זה, לסגור את זה עם כל הכאב כי זה באמת הבייבי שלי. והמון דברים שאני לוקחת משם. ואני לא מצטערת בכלל אלא להפך. אני מאוד שמחה שעשיתי את זה כי באמת זה תרם גם לי וגם לעוד המון אמהות. אבות וילדים כמובן, וכל פעם שהייתי מגיעה זה היה פשוט ממלא אותי. וזהו ואני יוצאת לדרך חדשה.

00:06:33 אנה אברהמי
ובעצם את הגעתי אלינו לדבר היום על נושא שעד עכשיו לא עלה כאן בפודקאסט. שזה הורות לילד בתפקוד נמוך. שזה יהיה שרואים עליו זה ילד. מיישם את כל הסטריאוטיפים שיש. ובעצם סליחה שאני אומרת את זה בצורה כזאת, בהרבה מובנים זה תמצית הפחד. של כל הורה אני מצטערת שאני מציגה את זה ככה, אבל זה תמצית הפחד של מה זהו. ולא נגענו בזה עד עכשיו. וזה כן נושא שמאוד חשוב שאני אגע בו. ותודה לך שאת מוכנה לבוא ולדבר בצורה פתוחה כי מטרת הפודקאסט הזה זה לתת תקווה ולתת מבט אופטימי. ואני כל הזמן אמרתי שקשה לי מאוד. לעשות את זה כי אני יודעת שמאזינים לנו גם מורים לילדים בתפקוד נמוך. ואני לא יכולה, הם לא יכולים להזדהות עם עם האתגרים שלנו, ואני לא יכולה לתת להם תקווה כי מי אני שאני אדבר על זה? אז תודה רבה לך שכאילו שאת עושה את זה. אז בואי תספרי לנו את זה ואת כאילו אין בן אדם יותר טוב ממך לדבר על זה כי את כולך. מבט חיובי וכוח ועוצמה הורית ונשית. בואי תספרי לנו איך זה.

00:08:08 לי קולמן
אז קודם כל תודה שהזמנת אותי, אז באמת אני דווקא אתחיל בשלב. האבחון עצמו. נועה, היום בת 7 וחצי, נועה אובחנה בגיל שנתיים. למעשה אני ראיתי נועה היא בת רביעית שלי לאחר 3 בנים בהתפתחות תקינה איזה שהוא גן מאוד מאוד נדיר מוטציה חדשה שהתחילה אצלה אני ראיתי הייתה נסיגה אני ראיתי המון דברים. שהפריעו לי. דגדגו לי בפנים ואמרתי היא לא כמו הבנים, היא לא כמו כולם. ואז גיליתי שהיא לא תמיד ככה מגיבה לשם שלך. חשבתי שאולי ככה היא לא שומעת טוב ואז ככה באמת התחלנו ללכת להתפתחות הילד וגם לנוירולוגית באופן פרטי. בגיל שנתיים היא קיבלנו את האבחון. אני יכולה להגיד שהשמיים נפלו עליי ועלינו כהורים, כמשפחה. כי זה לקות שקופה זה לקות שהיא שקופה זה לא משהו שאתה רואה מידי וואן שיש לך עוד צרכים מיוחדים אחרים וזה גם היה נורא נורא זר לנו ולי ולא ידעתי בדיוק מה מי מור וכמו כל בן אדם אז ניגשים לגוגל וגוגל הוא נורא נורא מפחיד ואני לא ממליצה להורים שהרגע אובחנו לגשת לגוגל מה שאני ממליצה. להורים כמו שאני עשיתי אני פשוט פניתי. לאמא אחת שראיתי ברשת ופשוט היא נתפס לי נפגשה איתי. ונתנה לי תקווה נתנה לי אור כי את באמת. את פשוט מפילים עליך פצצה. אבל בהתקף חרדה מטורף ואת לא יודעת מה עושים, מה עושים כאילו איך עושים עכשיו זה אותו ילד זה אותה ילדה פשוט יש לה קושי של השם. יש לה קושי של השם וזה נורא נורא חשוב. לא לא להכחיש. יש המון, בעיקר רבות שמכחישים או סבתות שמכחישות עזבו בוא ניתן.

00:10:16 אנה אברהמי
הכל בסדר ובזמננו לא בעיה ולכולם קשה ופינקתם אותם.

00:10:23 לי קולמן
נכון זה דבר שהוא מולד זה דבר שהוא מולד לשונות נוירולוגית וככל שנתפוס את זה בזמן ומוקדם ככה. נצמצם את הפערים. אני יכולה להגיד לכם שאני באופן אישי מהלימון, עשיתי לימונדה. אני רוצה לתת להורים שהיום או אתמול אובחנו ממש השראה תקווה. לדבר עם הורה, לתת כתף להורה. לפי דעתי זה הטיפול הכי טוב ונכון. וזה בסדר לבכות וזה בסדר להיות באבל וזה בסדר להתמסכן. ולשאול למה ולמה יש תהליך מסוים שאנחנו כהורים עוברים. או קי וזר לא יבין אותכם. רק הורה לילד מיוחד יבין אותכם ואפילו הורה לילד בתפקוד נמוך יבין הורה לילד בתפקוד נמוך אחר. ומה שחשוב באמת שהילד יהיה במקום המתאים לו הנכון לו זה לא מעניין מה החברה.

00:11:35 אנה אברהמי
ומה גם מה הסטיגמות של הסטיגמות?

00:11:41 לי קולמן
יש מבטים יש ניצות מבטים. התלחשויות יש המון דברים, אנחנו בעצם פה במירוץ מירוץ של החיים שלנו. אנחנו ברכבת הרים יהיו רגעים קשים יותר, טובים יותר, שמחים, יותר מצחיקים, יותר, מאתגרים, יותר. ובשביל זה יש אנשי מקצוע שלמדו הרבה מאוד שנים והם יתנו לנו את הכלים. והורים אחרים יתנו לכם בעצם את התמיכה. נכון את הפרספקטיבה, את את הניסיון שלהם, את את. השראה שלהם את. ותראו שהשד לא כל כך נורא.

00:12:27 אנה אברהמי
בחיים לא נגמרים שלכם בתור משפחה לא נגמרים.

00:12:30 לי קולמן
נכון, נכון.

00:12:32 אנה אברהמי
מאוד כי נכנסתי לגוגל. כשהתחלנו לראות ברור עוד לפני שרק כשהמילה הזאת נזרקה להעביר. אני נכנסתי לגוגל, וביום אחד קראתי בשלוש שפות זמינות לי את כל מה שיש באינטרנט. ממש. שפשוט הכנסתי את עצמי ללחץ אטומי ופסיכי וזה בעצם מטרה של הפודקאסט הזה דווקא לתקופה הזאת בין הבירור לאבחון ומיד אחרי אבחון זה כזה להירגע. זה לא, זה לא סוף העולם, זה לא זה לא החיים שלך לא נגמרים, החיים של האחים לא נגמרים, זה אף אחד לא הולך למות כאילו זהו, אתם לא הולכים להיות המשפחה המוזרה והמסכנה. והסובלת הזאת, למרות שזה בזמנו. הדבר היחידי שקראתי לא קראתי. שום דבר חיובי לא קראתי, לא מצאתי שום פוסט בזמנו שום דבר כאילו כי לא הייתי בקבוצות המתאימות. אולי גם והכל לא ראיתי שום דבר חיובי. לא, לא ראיתי כמה זה מחזק ומעצים וכמה זה כלום, זה רק סבל סבל סבל הלכנו להצגה זרקו אותנו משם, הלכנו לקונצרט, זרקו אותנו שם, אנחנו לא יכולים להיפגש עם עוד חברים כי אף אחד לא זה אנחנו איבדנו קשר עם המשפחה כאילו מה שאני ראיתי זה שחור שחור, שחור, שחור.

00:13:51 לי קולמן
מפחיד.

00:13:52 אנה אברהמי
נכון זהו אז לא.

00:13:55 לי קולמן
אז לא יש חיים ויש חיים טובים. מאוד מאוד חשוב לעבור את התהליך גם כאמא וגם כמשפחה. אבל כן להעזר באנשי מקצוע וכן להעזר בהורים אחרים. אני יכולה להגיד לכם שברגע שהילדה שלי התחילה ללכת לגם תקשורת. וראיתי את ההתקדמות שלה. אז התחלתי להבין שהשד לא כל כך נורא והתחלתי לראות שבכמעט בכל בניין יש ילד. או ילדה עם צרכים מיוחדים כאלה ואחרים, וזה באמת שונות נוירולוגית הם פשוט שונים, לטוב ולרע. אני יכולה להגיד לכם שבאמת. לא רואים עליהם מיידי כמו על ילד שילך עם כיסא גלגלים או תסמונת דאון או צרכים אחרים אחרים שיתוק מוחין, כי שיתוק מוחין. אבל ברגע שהבת שלי באופן אישי תיכנס לסופר אז יהיה מאוד קל לראות שהיא תהיה מוצפת והיא תיגש, ולכל הממתקים והיאיקח תחטוף, אז אני יכולה להגיד לכם שבעבר הייתי מתביישת והיום אני ממש לא מתביישת. אני יכולה להגיד לכם שעברתי תהליך. מאוד מאוד גדול של הקבלה וההשלמה. מלווה על ידי מדריכת הורים מאוד מאוד מאוד שהיא הייתה מאוד מותאמת לי והיא שינתה לי המון המון דברים שבעצם זה הכל בראש. כאילו אם מישהי מסתכלת עליי ועל נועה או נועצת מבטים זה שלה את יודעת. אני לא עשיתי שום דבר רע ואני לא את חייבת דין וחשבון לאף אחד. וכן יש לילדה נכות יש לה ילדה. שהכרטיס עם פטור מתור ושוב חושבים שילדה יפה ובלונדינית והיא לא על כיסא גלגלים. אז מה פתאום מנחה? מה פתאום היא עוברת אותנו? מה פתאום, היא עוקפת אותנו אז גם בצפון תל אביב את תשמעי את זה ותראי את זה לא מעט פעם הייתי ישר שולפת סכינים. אני אומרת סליחה, אני לא אדבר מעל הראש של הילדה שלי, אני לא אגיד אוטיסטית, אני לא אגיד נכות, אני לא חייבת דין וחשבון לאף אחד, זה דבר שחמש וחצי שנים הלכתי איתו. וזה ממש ממש עשה לי לא טוב. כל המבטים בטחששויות וכל הדברים.

00:16:30 אנה אברהמי
האלה יש כיום הלכנו שנה שעברה לשפיים. וזה הייתה חוויה רומנטית, זה הייתה החוויה הטרומית, מקבלים לא.

00:16:40 לי קולמן
מקימים תמיד.

00:16:42 אנה אברהמי
כי מקבלים צמיד אז אז מקבלים צמיד ויש לך את התור הפסיכי הזה למעלה לכל מגדשה ובעצם את צריכה ללכת על גופות. כי יש תור כי יש תור של אנשים של ההורים והילדים וכן הלאה ואתה צריך לעקוף אותם. ואז מה קרה? לא לא אתה לא ואתה אומר פטור מטור ואתה מראה להם את הצמיד ואתה שומע את כל הוואלה יופי וזה. ובהתחלה אני הייתי מאוד כאילו היה לי רע עם זה ואמרתי לי שי, אתה תלך לעשות את זה, אני לא עושה את זה ותעזבו אותי בשקט ואני רוצה הביתה ואין לי כח. אבל בסוף זה היה כבר בסוף אתה מגיע למצב הזה למצב התאתי הזה של אני אומרת בוא נתחלק, בוא נתחלף בואו נתחלק, בואי נתחלף, אתה תיקח את הפטור, מי טוב ביחד עם כל, אתה רוצה את הפטור מתור עכשיו בוא, עכשיו אני מתחלפת איתך אחי, ואז הם גם אני פיתחתי משחק. אוקיי, אני פיתחתי משחק, זה היה. ההנאות הקטנות שלי בחיים. זה לייבש אנשים מעצבנים. אוקיי באמת מה זה לא בן אדם כזה אני מה זה לא בן אדם כזה זה חלק מהכוחות העל שקיבלתי מאבחון של דוד כי אני בן אדם מרצה ולא נעים וכן הלאה ואני כאילו פשוט לקחתי את זה לקיצון השני ואז אני גם לפעמים אני נותנת להם אני נותנת לאנשים האלה לזרוק לי עוד קצת מבטים כאילו לצבור את החרא הזה ואז אני אומרת להם כן הילד אותי הסתדר רוצה לדבר על זה עכשיו? היא הלכתי איתם לקולנוע והם יודעת הלכנו עם 8 אוטיסטים לקולנוע עם כיתת תקשורת שלו. את מתארת לעצמך איזה כיף שאתה קרנה הזאת היית ומקווים והם מדברים וזה והיה שם איזה אבא שישב ועשה בהתחלה בשקט ואז עוד יותר בשקט ואז כאילו באיזשהו שלב שמעו את הגלגולי העיניים שלו זה כבר התחיל לייצר ווליום משלו. ואני כאילו אז ישבתי וחיכיתי. אמרתי לו בור, כפרה בוא בואי ניתן לך עוד קצת לקבור לעצמך, לחפור לעצמך את הקבר הזה. ואז הייתי צריכה לצאת ולעבור אותה כמה פעמים, וכל פעם אמרתי לו אני מתנצלת וסליחה על ההפרעה וכן הלאה, אבל באיזה שהוא שלב אומר מה זה הדבר הזה בין חינוך? אמרתי לו זה לא חינוך. והוא היה לו חרא והיה לו לא נעים ובאמת נשבעת לכם גם את וגם מאזינים יקרים, אני לא עושה את זה כי אני בן אדם רע וזה אני, אני עושה את זה כי אני אומרת זה הטובה לציבור. הבן אדם הזה פעם הבאה לא יפתח את הפה. הבושה הזאת שהוא חש כרגע זה כמו שאני מלמדת את הילדים שלה אתה צריך, אתה צריך לצרוב להם טראומות קטנות לתיקון התנהגות. זהו זה הטראומה של האיש המעצבן הזה בקולנוע. אם אתה שומע אותי הוא לא. זה היה סיפור הברווזים לפני כמה חודשים כאילו באמא שלך. יום שבת בצהריים כן באת לראות סרט עם הזה באמת התנצלתי. באמת התנצלתי. זה באמת לא בסדר אני מכירה את זה אני מכירה את הצד השני של זה של ללכת עם סתיו לקולנוע לאיזה שעה של שקט רק אני בי ואנחנו לא יכולות להתרכז כי יש ילד עם צרכים מיוחדים שיראו את זה בכיסא וצועק זה מעצבן זה בואי לא אני אהיה כזה זה מעצבן וזה לא נעים אבל בוא נגיד כאילו יש סיבות. אז יאללה תשחררו על זה. וגם בהתחלה גם לא פטור מתור כן פטור מדור הזה ופה ושם. כן. אז נגיד אני לא משתמשת הרבה פעמים בפטור מטור כי אני גם רוצה ללמד את דוד כאילו לעמוד ולחכות וזה וזה אבל כשצריך אז צריך.

00:20:27 לי קולמן
נכון כשצריך צריך ושייתנו לנו את הכבוד הראוי לנו, כי באמת הרווחנו את זה ולא. לא גנבת? זה כן אני אספר לך עוד איזה מקרה שהיה לי שיבשתי בן אדם ואני גם לא בן אדם רע. פשוט הייתי עם נועה לאופניים ברמת אביב. והיה בן אדם עם שני כלבים בדיוק כמו שלי בוקסר ושיטור. בן אדם שנראה לי משכיל וככה אינטיליגן והוא אומר לי. שהכלב שלו הוא ממש נעל הוא ממש טיפש הוא אוטיסט. אז אמרתי לו. היא אוטיסטית, אבל היא דווקא נורא חכמה. פשוט נפל לו עלסת. אז אנשים חושבים שאותי זה טיפש. אז אילון מאסק לא טיפש והבת שלי לא טיפשה והם לא טיפשים. גם אנשים עם פיגור הם לא טיפשים אוקיי אז יש גם אנשים רגילים שהם. טיפשים כאלה ואחרים, אבל זה התבטאויות כאילו כל כך של בורות ולפי דעתי אנחנו, השגרירים, ההורים. אנחנו שגרירים. גם אני עושה לא מעט פוסטים. כדי באמת להנחיל את את הדבר הזה. שאנשים לא מבינים מה זה צריך יותר להיות מכילים ואיך זה יקרה אם הם ישולבו במערכות החינוך מגיל יום. וזה לצערנו, לא לא מספיק קורה. כי המערכת החינוך שלנו היא לא מספיק.

00:22:10 אנה אברהמי
היא לא מותאמת, היא לא מותאמת לילדים רגילים, אז מה אנחנו נדבר על?

00:22:15 לי קולמן
זה ילד רגיל לא יכול להיות עם 37 ילדים זה קשה נורא המורה חסרת סבלנות. ישר ריטלין וכל הדברים האלה. אבל לי באופן אישי חשוב מאוד גם להגיע לבתי ספר ולעשות. יש לי מצגת שאני עושה פעם בשנה באפריל, ביום המודעות לאוטיזם. נורא חשוב. אז אם נחזור עוד לשלב של האבחון, לי לקח שנה שלמה להגיד אוטיסטית. תמיד הייתי אומרת על הרצף צרכים מיוחדים על הרצף, ספקטרום וכאלה.

00:22:51 אנה אברהמי
אומרת שדוד מובחן עם התיזם מישהו יפחד אותו עם התיזם זה לא כזה. הייתה הרחקה שעמדה לי הוא מובחן אותי. כל אחד עם מישהו כתב משהו על נייר, לא?

00:23:08 לי קולמן
נורא חשוב באמת ככה. להקשיב. ולהגיד את מה שנוח לכם וזה גם חלק מהתהליך הזה שסיפרתי עליו, של ההשלמה של הקבלה וזה בסדר ואין לזה זמן. זאת אומרת אני דיברתי עם אמא לילד עם צרכים לילד על הרצף. ילד הוא בן 30 ותפקוד גבוה ויהיה עד היום לא משלימה עם זה. כל אחד יש לו את את החיים שלו, אבל שוב מאוד מאוד חשוב להקל להקל על עצמנו. לאחר השלב של האבחון והקבלה וההשלמה ושהילד כבר או ילדה במסגרת שמתאימה לו. ואתם תראו גם ילד בתפקוד נמוך. זה אפשרי לגמול אותו מחיתול זה אפשרי שהוא ישן בלילה? זה אפשרי שהוא ישב במפגש? הכל אפשרי לקחת אותו לגימבורי לקחת אותו? הצגה לסרט זה הכל אפשרי, זה הכל אצלנו ברגע קודם כל מאוד מאוד חשוב שאנחנו נהיה בסנטר שאנחנו נהיה נהיה ברוגע שלנו כי הילד סופג, הוא רואה, הוא מרגיש את אמא שלו. וזה באמת נכון, כמו שאומרים על תינוק שתינוק מרגיש אותו דבר. גם הילדים שלנו מרגישים אותנו, אז מאוד חשוב להיות רגועים כמה שאפשר, לא לדבר מעל הראש שלהם, הם מבינים הכל. ולהקל על עצמנו אם זה פעם בשבוע לתת אם יש אחים או אחיות זמן איכות עם הילד. אחד על אחד זה יכול להיות חצי שעה, זה יכול להיות שעה, זה יכול להיות גם בתוך הבית. גם זוגיות. והכי חשוב זה לעצמנו, כי אנחנו תמיד עושים בשביל אחרים, בשביל הילד, בשביל אחרים. אבל מה איתנו? אנחנו צריכות להיות רגועות. אנחנו צריכות להיות בסנטר, אנחנו צריכות להיות. פרשיות, כמה שאפשר. כדי אחר הצהריים שהילדים מגיעים ככה להיות עם סבלנות, אנחנו צריכים למלא את עצמנו, למלא את עצמנו במשאבים וכל אחד מה שעושה לו טוב. אני גיליתי שספורט עושה לי טוב. ים עושה לי טוב יוגה עושה לי טוב. הדרכת הורים עושה לי טוב, אז. מהבחינה הזאתי זה נורא נורא חשוב. יש לנו אתגרים כל הזמן. בכל שלב יש אתגרים כאלה ואחרים, אם זה בגן אז יש אתגרים של תפקודים נמוכים, מבינים חיבורים, מבינים. חיבורים מה זה אומר? ביום שלישי אני הולכת להידרותרפיה עם סבתא אז אם אמא תבוא אז זה פתאום ישבש לי את המוח. פתאום אני לא ארצה פתאום אז נורא חשוב כן. קודם כל לתת להם לעשות להם סדר יום, להגיד להם היום אחרי הבית ספר סבתא תבוא ותיקח אותכם להידרוותרפיה לדבר עליהם רגיל גם אם הם לא עונים לכם הם מבינים. בסופו של דבר, בסוף הם יוציאו מילה פה או מילה שם לדבר אליה.

00:26:32 אנה אברהמי
אני זוכרת סליחה. אני זוכרת את התקופה שהייתי קוראת לזה שהייתי מדברת לדוד כמו לאלוהים שאני הייתי מדברת אליו. הוא לא היה עונה. ואז, כשהוא פעם ראשונה, ענה לי. אז אני לא, לא באמת האמנתי שזה קורה, ואז כשזה קרה פעם שנייה לשמחתי הסתיו הייתה לידי וגם סתיו זה היה כזה. אה. אבל זה. אבל זה מייאש. זה יכול להיות מייאש מאוד.

00:27:02 לי קולמן
נכון לגמרי.

00:27:03 אנה אברהמי
כי זה היה באמת כמו לדבר עם אלוהים אתה מדבר מדברים. אבל הוא באמת מבין הכל נורא. רק עכשיו מבינים כמה הוא הבין הכל ואני קצת מתביישת על כל הפעמים שקראתי לו צעצוע הביולוגי לידו.

00:27:21 לי קולמן
בסדר.

00:27:22 אנה אברהמי
אבל זאת הייתה דרך ההתמודדות שלי להתמודד עם העניין הזה.

00:27:26 לי קולמן
הוא ההתמודדות, סוג של התמודדות. כן. אז באמת יש שלבים באמת בהתפתחות ושלבים. בהסתגלות שלהם ככל שהם גדלים, הם מתאקלמים ומסתגלים הרבה יותר טוב. אנחנו צריכים מאוד לסמוך עליהם. צריכים מאוד מאוד מאוד לתת להם משימות כי אנחנו לא נמצאים איתם בהסעה, לא נמצאים איתם בשיעור או בבית ספר או בגן. הם מסוגלים. הם מסוגלים וחשוב מאוד לאתגר אותם כל פעם קצת וקצת וקצת וקצת לאתגר אותם.

00:28:08 אנה אברהמי
ולהוציא אותם למעלה, לאתגר אותם אני אשמח אם תתקבי ותתני עוד דוגמאות של איפה את גגרת אותם וזה עבד. נגיד אני גם חטאתי בזה שאני התייחסתי לדוד כמו לתינוק ואני לא נתתי ואני מרוב הפחד לא נתתי לו לעשות דברים שהוא באמת מסוגל לעשות. כלומר אני וגם הבנו שהוא ממש עושה מניפולציות. אני יום אחד התקשרתי לשאלה, אני אומרת לו אתה לא תאמינו, נע לעצמו לבד את הנעליים. ואז הוא אומר לי את צוחקת עליי? הוא עושה את זה כבר חצי שנה. מה נסגר איתך? אמרתי הבודדות שכאילו היה עם שי בבוקר עכשיו אומר לו תנהל נעליים, אז הוא הולך ותנהל נעליים וכשהוא איתי אז הוא מבין ואז הוא יושב ועושה את הפרצוף שלו הוא מסכן לא מצליח לעשות כלום אז אני נועלת לו נעליים. או לתת לו ללכת ולהיכנס לבית ספר לבד והכל או לתת לו לחצות זה נורא נורא מפחיד זה הרבה יותר מפחיד מילד רגיל כשאתה צריך לתת לו קצת ללכת ולא רק לתפוס אותו בשביל שהוא ילמד ללכת. אבל זה בעצם זה הכי. זה הפוך מכל אינסטינקטורי שיש לך.

00:29:18 לי קולמן
נכון נכון באופן אוטומטי האוטומט שלנו הוא לעשות בשבילם, אבל זה מאוד לא לא נכון זה לא טוב בשבילם. הם מסוגלים. זה שהם לא מדברים תקשורת זה לא רק דיבור אוקיי ממש ממש לא. זה שהיא לא מדברת זה לא אומר שצריך לעשות עבורה הכל, כי אם נעשה עבורה הכל היא לא.

00:29:44 אנה אברהמי
היא לא.

00:29:45 לי קולמן
תהיה עצמאית לעולם, וגולת הכותרת שאני רוצה שהילדה שלי תהיה עצמאית גם בלי מילים, יש היום המון המון דברים. יש האייפד וש טאצ'ט ויש עוד תוכנה.

00:30:02 אנה אברהמי
ו. הנה אילון מאסק אחד הסטארטאפים החדשים שלי אילון מאסק אומנם לאנשים הם שירתו כמו כן, אבל זה תוכנה שמדברת כמו הציוד שהיה לירוקינס בגדול. זה התוכנה שמדברת במקומך ומשחקת שחמט במקומך ומשחקת במחשב במקומך ורק דרך העיניים. ובעצם האנשים שמשתמשים בזה. נגיד מישהו שהיה בתפקוד הרגיל וזה עבר תאונה עכשיו הוא לא יכול להזיז גפיים ויש לו את התוכנה הזאת והוא הולך להתחרות במשחק מחשב מול בן אדם רגיל. יש לו יתרון על הבן אדם הרגיל כמו שיש לעצן עם רגל ביונית, הם לא יכולים להתחרות באותו מקצה כי יש יתרון דווקא על הבנאדם עם המוגבלות. זה מטורף לגמרי.

00:30:52 לי קולמן
מטורף ממש מטורף אם היית שואלת אותי בגיל, למשל בגיל שנתיים. לגבי גמילה מחיתול הייתי אומרת לך שזה לא נראה לי אפשרי אבל זה כן נראה אפשרי שיש מנתחת התנהגות וצוות מעולה בגן. וההורים משתפים פעולה. אז זה אפשרי. אז נכון, זה לא לוקח יום יומיים, חודש, חודשיים, אבל בסופו של דבר. זה עובד חזרתיות הילדים האלה. הם חיים מחזרתיות. ולאתגר, זאת אומרת לצ'פר אותם. וזה עובד, אז.

00:31:39 אנה אברהמי
ובעיקר לדרוש את זה מהם.

00:31:42 לי קולמן
ושוב בדיוק לדרוש לא לעשות את זה עבורם.

00:31:49 אנה אברהמי
וגם להראות להם שזה לא זה לא, זה לא בסדר.

00:31:53 לי קולמן
הם אוהבים, הם מאוד חשוב גבולות לילדים. ולילדים שלנו וגם מאוד מאוד חשוב להם רצף וחשוב להם להיות כל הזמן בעשייה וכל הזמן. בשיגרה שגרה מאוד חשובה להם, אני רואה שהיא לא בשיגרה. אם זה שישי שבת שלי בחופש אז פתאום יכול לברוח לה פיפי או. או פתאום כל מיני דברים כאלה ואחרים, כל מיני שינויים קטנים. כמובן, רמת הוויסות שלה היא לא לא דומה לויסות של ילד בן גילה. אז אמי, למשל, מתעוררת, יכולה להתעורר פתאום באמצע הלילה ולהפסיק את הלילה. יכולה פתאום ב-8 בערב להחליט שהיא רוצה עכשיו לרדת למטה לטיול. מאוד קשה להם להבין. סיטואציות מסוימות. סיטואציות חברתיות זה בתפקודים גבוהים יותר. אבל שילד לא לא במגרש הנוח שלו, אז אנחנו לא לא נוכל בעצם לעשות איתו את מה שאנחנו רוצים ואותי לימד. בעצם החיים לימדו אותי שאני יכולה לעשות תוכניות מפה עד הודעה חדשה עד מחר, אבל לילדה יש את התוכניות משלה. זה נורא נורא חשוב. זה דבר שלמדתי בגן. לתת לה לבחור שוב, לא לבחור בשבילה. את רוצה ללכת לבריכה או את רוצה ללכת לגינה? את רוצה לאכול חביתה או שאת רוצה לאכול צ'יפס וכל הזמן לתת להם לבחור בגדים כל הזמן כל הזמן לתת להם לבחור? נורא נורא חשוב הקטע הזה גם כשאת מגיעה לים את רוצה לשבת פה פה, גם אם היא לא תענה לך אולי בעוד 3 שנים היא תענה לך אבל לתת לה את האופציה של הבחירה ושלא.

00:34:00 אנה אברהמי
שהיא לא תרגיש שמחליטים בשבילה והיא תינוק.

00:34:03 לי קולמן
עכשיו גם דבר שמאוד מאוד על הבד שלי. הכנה. הכנה מראש, הכנה מראש. הכנה מראש של דברים. ולחזור עליהם כמה פעמים דברים שהם חשובים לנו. אנחנו נוסעים לטיול טשים במטוס. נוסעים לאילת הולכים לכל מיני דברים כאלה ואחרים לעשות להם הכנה מראש. זה יכול להיות.

00:34:30 אנה אברהמי
ומעבר לשים את כל הדברים האלה, כי שוב המחשבה בהתחלה של כאילו שוב החרדות וזה יש לך ילד בתפקוד נמוך זהו אתה יושב בבית, לא יוצא מהבית, בוכה.

00:34:41 לי קולמן
אז בהתחלה באמת בשנה הראשונה זה מה שהיה. גם בשנה הראשונה זה היה מטורף כל הזמן מטיפול לטיפול מטיפול לטיפול נו לייף כאילו וזה. אחר כך את משחררת, אחר כך משחררת את מבינה שיש לך עוד ילדים שאת צריכה באמת? ככה גם נותנת להם את.

00:35:03 אנה אברהמי
מבינה שזה מרתון ולא ספרינט. בדיוק זה ממש מרתון, זה ריצה למרחקים.

00:35:09 לי קולמן
ארו צד אחרי צעד אחרי צעד זה כמו טיפה בים כל התקדמות זה באמת ככה מסיבה. יש דברים נורא כיפיים. שבחיי היום יום שלנו, אנחנו באמת עושות.

00:35:33 אנה אברהמי
תספרי לי על משהו מרגש לאחרונה שקרה לך עם נועה.

00:35:37 לי קולמן
וואו נועה שמה לי שיר באייפד שלה. התאים הכי מיוחדת, התאים הכי נהדרת ומגישה לי את הלחי שלה שאני אתן לו נשיקה. אז לא זה קורה אז לא זכור לי שאף ילד אצלי. מהילדים הנוטופלים מה שנקרא עשו לי את זה זה סופר מרגש זה סופר תקשורתי וזה סופר כיף וזה לא פעם וזה לא זה עושה את זה לעיתים קרובות או שהיא מביאה לי רק את הלחי שלה או שהיא שמה לי את השיר הזה זה זה זה פשוט עוצמתי זה מדהים כמה היא מבינה כמה היא. היא מביאה אהבה. הרבה אנשים חושבים שאין להם רגשות שהם זה כל כך לא נכון. הם הרי סופר רגישים. סופר רגישים הם נעלבים, הם בוכים, כואב להם, חם להם, קר להם. זה כל כך לא נכון אנשים אומרים דברים.

00:36:43 אנה אברהמי
מלאת גנאי של אוטיזם זה בעצם לבן אדם שהוא לא שהוא מין סוציפט כזה.

00:36:50 לי קולמן
נכון?

00:36:50 אנה אברהמי
זה במקום להגיד סוציופת אנשים כאילו הקללה של אוטיסט זה כאילו על מישהו להגיד אה, הוא אוטיסט זה בעצם בן אדם שלא נחמד, לא צוחק, לא סחבק לא זורם לו, לא יודעת מה והוא כזה בשלו. וחושבים שבאמת האוטיסטים הם לא, אין להם את הצורך הזה בתקשורת הרגשית, אין להם את היכולת הזאת ואין להם את המוטיבציה לעשות את זה. וזה לא נכון.

00:37:19 לי קולמן
זה ממש לא נכון יש להם. יש להם פשוט קשיים הם מאוד רוצים. אין אין בן אדם אני חושבת שהוא לא חברותי או. לא רוצה חברה, הוא פשוט לא יודע איך והרבה פעמים הם יציקו יהרסו לכם את המשחק כי הם לא יודעים איך כי קשה להם. והסביבה צריכה להיות תומכת ומכילה ויצירתית. ופה נכנסים באמת מי שנמצא עם הילדים, אם זה גן או בית ספר או סבתא או בייביסיטר או אמא. ממש חשוב הקטע.

00:38:02 אנה אברהמי
קצת איך נראה הבית ספר לחינוך מיוחד?

00:38:05 לי קולמן
וואו.

00:38:06 אנה אברהמי
כי יש הורים שאני גם ביניהם אני אתוודע. אוקיי שאצלה בראש למרות ששוב אחרי שאחרי איזה חודש חודשיים שהתאפסתי על עצמי אחרי אבחון אמרתי אוקיי. אז אני הבטחתי לעצמי שאני שמה בצד. אמרתי להם חינוך מיוחד גן חינוך מיוחד יגידו לי ריטלין ריטלין יגידו לי כאילו אמרתי יאללה, אני מקבלת את אני שמה בצד את כל האמונות שהיו לי לפני זה. ואני אראה מה ואני אזרום עם אנשי מקצוע בעצם הדבר היחידי שאני התנגדתי לו אבל התנגדתי לו בצורה פסיבית כזאת, יחסית זה לתת לו אייפד בגן. הקלינאית תקשורת שלא רצתה איי איך שהוא מהאייפד הזה בגן כבר ראיתי שהוא כל החיים מסתובב עם האייפד והוא לא ידע לדבר. ולשמחתי הקלינאית תקשורת עשתה את הכל לבד. היא הגישה לבד את כל הבקשה. לעירייה והכל והכל והוא קיבל אייפד וכאילו לשמחתנו אחרי חודש הוא לא היה צריך אותו. אבל. הפחד שלי אכן היה בית ספר לחינוך מיוחד, כלומר כשנכנסנו לגל הצוות שם התחיל להכין אותנו לזה וזה נורא הפחיד אותי גם אמרתי גנץ, אבל בית ספר זה כאילו אתה הולך לבית ספר לחינוך מיוחד. זהו, זה כבר לכל החיים. אבל אז ככל שעבר הזמן וגם בזכות זה שהכרתי אותך, הבנתי בסופו של דבר הייתה לי התלבטות האם להכניס את דוד לבית ספר לחינוך מיוחד, למרות שהוא מוצאים לבית ספר רגיל. כי יש שם מעטפת טיפולים הרבה יותר טובה ויש שם פשוט הכל הרבה יותר טוב. בואי תספרי לנו קצת נכון, איך זה כאילו מבפנים.

00:39:48 לי קולמן
אוקיי, אז לי בעצם לא הייתה התלבטות כי התפקוד של הבת שלי הוא תפקוד נמוך וזה בעצם מה שמתאים לה. זה בעצם המשך של גם תקשורת שזה בעצם בית ספר רק של ילדים שיש להם אוטיזם. בשנים האחרונות גם יש שמה תפקודים בינוני ובינוניים גם. לא רק נמוכים, יש שמה ילדים שהם ורבלים לגמרי. הבית ספר עצמו בית ספר יחדיו בבית ספר קסום עם הנהלה מדהימה, הנהלה של ותיקה מאוד של למעלה מעשור. שבאים לעבוד שמה מרצונם וכל אחד ואחת שמה הוא יותר מדהים מהשני באמת הבת שלי פורחת שם הייתה קלמות שלה הייתה מדהימה אני כל כך הייתי בסטרס והכנתי אותם. שהתאקלמו תהיה קשה ויקח לה המון המון זמן להתאקלם והילדה שלי הפתיעה אותי ואני בטוחה שעוד הרבה ילדים מפתיעים מפתיעים לטובה מאוד. יש שם משהו שהוא נורא. מרגיע שהוא נורא מכיל, שהוא נורא נכון שהוא נורא מותאם גם לילדה וגם להורים והצוות עצמו הוא מדהים הפסיליטיז של יחדיו הוא פשוט וואו. אני חושבת שכל ילד במדינת ישראל. צריך ללמוד צורה הזאת או קיי אז לא 8 ילדים אז 15 ילדים בסדר אבל הכל שם לא לא אני.

00:41:26 אנה אברהמי
איתך גם כשראיתי את הגן של דוד אמרתי גם ניהלתי את השיחה הזאת אתמול עם סתיו, שהיא שאלה אותי למה לדוד מגיע הסעות ולה לא מגיע הסעות. למה רק לאוטיסטים עוול לכפרה עליך אם הילדים הרגילים היו מקבלים מה שאוטיסטים רגילים. אנחנו כבר היינו שולטים בעולם, או כאילו בכל העולם אם זה היה ככה, לא יהיו מלחמות יותר. פשוט לא היו מלחמות יותר, לא היו במחלות יותר, לא היינו חיים. כולנו באוטופיה.

00:41:53 לי קולמן
שלום ארץ החלומות.

00:41:57 אנה אברהמי
זה באמת מזעזע שזה לא.

00:41:59 לי קולמן
נכון נכון נכון אז באמת בבית ספר הכוללני של יחדיו אז יש שמה המון אנשי צוות יש שמה את כל הפרה רפואי חסר כמובן אבל משתדלים ככה באמת לזנגל יש שמה סייעות יש שמה מורות יש שמה בנות שירות לאומי יש שמה גם סייעים שהם. עוזרים לילדים והבית ספר.

00:42:26 אנה אברהמי
יש להם כל מיני טיפולים שסיפרת שיש להם טיפול בכלבים וטיפול כזה.

00:42:31 לי קולמן
טיפול יש ריפוי ואיסור ויש קלינט תקשורת יש. טיפול באומנות ויש חוגים תל ן שזה קפואירה וכלבנות טיפולית. יש לנו הרבה תרומות והרבה תורמים לקהילה, ומה שבכיתה בית יש גם הבעה הקלדה הבאה. שזה שיטה מדהימה של ילדים שהם בעצם לא ורבלים אז הם יכולים להקליד ואז לבטא את עצמם. ובאמת הורים לילדים בוגרים. אומרים שיש להם בפנים עולם ומלואו. אני מרגישה שיש לי נוח כל כך הרבה מה להגיד, כל כך הרבה מה להגיד וזה כלי מדהים ומצוין. כל הקליניות, תקשורת לאורך כל השנים גם אמרו על הטאצט ועל האייפד שהיא לוחצת שזה דווקא את הרבה אותה לדבר. אני תמיד כאילו חששתי שזה פשוט יחליף את הדיבור כי יותר קל לי ללחוץ מאשר לדבר דיבור בעצם. דיבור בעצם משהו שהוא. משהו שהוא גם המוח מקבל פקודה, אבל זה גם משהו שהוא.

00:43:48 אנה אברהמי
מכני ופיזי הוא לא פשוט בדיוק אנחנו מקבלים את זה בתור מובן מאליו, אבל זה מכניזם מטורף, פשוט רק כשלומדים שיש לך ילד עם חיוך. אתה לא מבין כמה זה לא זה לא טריוויאלי.

00:44:04 לי קולמן
כן את בטוחה שכאילו את מדברת? כאילו ככה אהלן אהלן אבל דיבור זה בעצם דבר שהוא. אני חושבת שכל הורה רוצה שהילד שלו ידבר. זה כאילו חלום.

00:44:18 אנה אברהמי
לא כל הורה חושב שהילד שלו. בואי נתחיל מזה שכל הורה חושב שהילד שלו ידבר. כי כולם מדברים. אני זוכרת שהייתי בתיכון היה לנו, הייתי בתיכון לילדים בעיתיים. הייתי באנקורי. זה בעצם תיכון שמגיעים אליו וילדים שלא התקבלו לתיכון רגיל.

00:44:36 לי קולמן
גם אני הייתי בטרופלדור.

00:44:39 אנה אברהמי
לא אני הייתי בראשון וואי וואי האמת היא שזה תיכון שהציל אותי זה באמת תיכון בזכותו אני בן אדם מתפקד. אני עשיתי בעיות אחר כך אני עשיתי בעיות בגלל העלייה וכן הלאה. בכיתה ט הייתי בכל שנת הלימודים הייתי נטו 10 ימים לדעתי בבית ספר לא משנה אז היו למדנו רק לבגרויות ופה ושם נתנו לנו קצת. ההשערה אז היה לנו מורה מדהים ישראל אני לא יודעת אם עדיין חי. צריך לבדוק את זה, אבל יש את המורים האלה שנכנסו לך לכל החיים שהוא דיבר איתנו על כל מיני נושאים. זה כביכול היה פיזיקה אבל הוא דיבר איתנו על כל מיני דברים לא משנה אז הוא דיבר איתנו על לידה אבל זה ואומר כזה איך היא אנשים באים לעולם, אנחנו אומרים מה פשוט זרע פוגש ביצית בלה בלה אז מה אתם מטומטמים? זה תהליך כל כך פסיכי ולא נורמלי שאנחנו לא יכולים. אנחנו לא יודעים לפרש. אנחנו לא יודעים לתכנן אותו, אומר אנשים מופתעים כשנולד ילד עם בעיות, אני מופתע כל פעם שנולד ילד בלי בעיות. אם זה תהליך שהוא מאוד מאוד מורכב וגם כל העניין הזה של הדיבור. ההורה חושב שהילד שהוא נולד לו ילד והוא ילך הוא ילך והוא יגמל מחיתולים והוא ידבר והוא יתקשר ויהיו לה חברים זה איזה שהוא נתון כזה אחרת אני לא יודעת אם היינו עושים ילדים בכלל אם היינו יודעים. אבל. לא זה לא כזה, זה לא כזה טריוויאלי. במיוחד הנושא הזה של הדיבור ורכישת שפה. במיוחד עברית שזה גם משהו שידוע אצל האוטיסטים שיותר קל להם לדבר באנגלית מאשר בעברית ולא רק בגלל שהם רואים יוטיוב כהורים שלהם זניחים אלא אנגלית זה שפה יותר קלה ליישום מאשר עברית. גם בתור מישהי שרכשה את השפה הזאת אני יכולה להגיד לך עברית זו שפה מאוד מאוד קשה. לוקח לה זמן עד שהיא הופכת להיות נייטיב. זה לא מובן מאליו.

00:46:47 לי קולמן
שום דבר לא מובן מאליו. שום דבר הוא לא מובן מאליו. אף אחד לא חייב לנו שום דבר.

00:46:57 אנה אברהמי
הילד לא אמור לעשות את זה ולא עשו את זה ולא לעשות את זה, אבל לא.

00:47:01 לי קולמן
להשוות בין ילד לילד בן אנחנו באופן אוטומטי אמהות והורים הם משווים בין הילד הזה לאחר, גם אם הוא אוטיסט או לא אוטיסט. אם יש משפחות שיש להם שניים ושלושה ילדים. באמת. אני שונה מאחותי ואחותי שונה ממני כל ראית אוטיסט אחד ראית אוטיסט אחד. לא דומים בשום צורה וזה מה שמספק וזה מה שמאתגר וזה מה שלא משעמם ובאמת. הם קסומים אחד אחד הם קסומים אחד אחד הם פשוט קסומים הם ילדים שמביעים כל כך הרבה רגש להפך יותר רגש מילד נוטופיקלי הם מביעים רגש עצום הם מביעים את עצמם בצורה יפה בצורה שהיא לא שיפוטית. הם לא מדברים.

00:47:58 אנה אברהמי
בצורה מאוד שונה ממה, פשוט, בצורה שונה ממה שאנחנו רגילים.

00:48:02 לי קולמן
נכון, נכון.

00:48:03 אנה אברהמי
אבל זה לא אומר אבל זה לא אומר שהיא כאילו זה פשוט דרך אחרת לתקשר.

00:48:09 לי קולמן
אני חושבת שאנחנו צריכים להבין את העולם שלהם כמו שאנחנו מצפים שהם יבינו את העולם שלנו. אנחנו כל הזמן רוצים לנרמל אותם. כל הזמן רוצים לנרמל אותם, אבל. למה בוא בוא ניתן להם להיות אוטיסטים. יש.

00:48:27 אנה אברהמי
המחשבה הזה שלינרל אותם זה המחשבה היא של איך אתה, איך הם התמודדו בעולם. הוא יש גם את המחקר הזה שדיברנו עליו בפרק עם אורית סטולר שאם עושים את המשחק של טלפון שבור. אז. האנשים הנוירוטיפיקלים. כשהם אומרים אין אין שבר ברצף, כאילו המילה עוברת במעגל ואצל הילדים האוטיסטים המילה עוברת והבעיות מתחילות כשזה קבוצה מעורבת, כלומר הם עם עצמם, הם נותנים אחד את השני, יש להם שפה משלהם, יש להם תרבות משלהם, יש להם. אבל זה עדיין בתור אמא זה נורא נורא מלחיץ. כי אתה רוצה שהילד יגדל ויחיה במצב שהוא יכול להתקשר עם רוב העולם ואז יקבל כאילו.

00:49:23 לי קולמן
נכון, אז אי.

00:49:25 אנה אברהמי
אפשר גם לשפוט את העניין הזה של כאילו אנחנו רוצים שהם יהיו נורמלים. כן, אנחנו רוצים. זה לא עניין שאנחנו רוצים שהם יהיו נורמלים, אנחנו רוצים. שיהיה להם כמה שיותר קל להסתדר בעולם הזה וכמה שיותר קל להיות עצמאים בעולם הזה. אבל לשמחתנו אנחנו חיים כרגע בעולם הרבה יותר מבין ומכיל.

00:49:45 לי קולמן
עדיין לא מספיק.

00:49:48 אנה אברהמי
הרבה יותר מודעות, עוד רחוק מהאופטימליות אבל עדיין. הרבה יותר טוב ממה שזה היה גם לפני 20 שנה ועשר שנים. והתקווה שלנו רק שזה כאילו ימשיך להתפתח.

00:50:06 לי קולמן
והתפתח והתפתח, נכון? ממש ככה.

00:50:09 אנה אברהמי
אני אשאל אותך שתי שאלות קשות ברשותך, בסדר? אם לא תרצי לענות אל תעני סבבה. אז השאלה הראשונה שזה בעצם משהו שהוא במחקר ואקדמיה וכן הלאה. יצא לי להיות גם לנהם בכנס השנתי של איגוד הפסיכיאטריה. והם דיברו על זה הרבה שעל כל העניין הזה של תהליך הקבלה וההשלמה עם האבחון והם דיברו על זה של הורים לילדים על בתפקוד הנמוך. הם עוברים מבחינה רגשית ונפשית. את התהליך הזה יותר קל מהורים לילדים בתפקוד גרוע. כלומר מספרית זה מעל לכל ספק. של כאילו הורים לילדים בתפקוד נמוך. כל התהליך הזה של השלמה עם האבחון, קבלת האבחון, לשלב את זה עם החיי היום יום להיכנס כאילו לחזור מה שנקרא לתפקוד לשגרה וכן הלאה קורה יותר מהיר וזה הפוך ממה שמצופה בעצם. מה, מה את יכולה?

00:51:18 לי קולמן
להגיד שאני לא מסכימה עם זה לא מתחברת לזה בכלל כי אני באופן אישי לקחתי את זה מאוד מאוד קשה כי החלום שלי התנפץ. בעצם אני רציתי ילדה מסויימת וקיבלתי ילדה אחרת. בעצם. זה לא, אף אחד לא קם בבוקר ואומר אני רוצה ילד אוטיסט בתפקוד נמוך או בכלל ילד עם צרכים מיוחדים.

00:51:39 אנה אברהמי
לא, לא עניין של רוצה, אבל עניין של ההשלמה השלמה אם היית.

00:51:43 לי קולמן
מאוד קשה כי בהתחלה את אומרת לעצמך כי זה עיכוב התפתחותי והיא תשלים את הפער והיא כן תדבר ואז שאת משלימה עם זה שהיא לא תדבר אז זה ככה גדולה. ומה יהיה אחרי שאני אלך לעולמי? מי יטפל בה? ומי ידאג? ילד עם ילד בתפקוד גבוה? יכול כביכול להיות באיזה בדירה שאם עוד חברים אבל היא לא, היא תצטרך כל הזמן להיות עם מטפלת בבית שלה וכל הזמן צריך כאילו להפיל תיק על האחים שלה ומזל שיש לה אחים כי יש גם אמהות יחידניות לא מעט שיש להם ורק ילד אחד. אז מה קורה בשלב הזה? מי זה נורא נורא מטריד כל הזמן והמחשבה היא כל הזמן פה. מה יקרה בעוד 40 שנה שאני כבר לא יהיה כאן? מה יקרה אז, דבי בעוד 40 שנה? מה יקרה שהיא תקבל מחזור? אני לא יודעת איך היא תתמודד. כאילו איך? מה? מה הוא מה?

00:52:45 אנה אברהמי
עוסקים התבגרות זה. אני עומדת להקליד פרק עם דוקטור אודי מקורי הפסיכיאטר ילדים ונוער, ואנחנו הולכים לדבר. אנחנו הולכים להקדיש פרק שלם רק על נושא של כאילו תקופת המעבר זה התבגרות מינית. ומחזור אצל בנות וזה יקפוץ אצל בנים אני לא יודעת אני לא יודעת מה יותר גרוע.

00:53:14 לי קולמן
איך מתמודדים? מה אומרים, מה עושים כאילו גם יש עצבנות. אני רואה את זה אצל הבנים שלי. פתאום נוגעים בעצמם והם מרגישים שזה נעים. לא מעט הם עושים את זה וחשוב מאוד שהם יעשו את זה בפרטיות שלהם. כן, זה.

00:53:35 אנה אברהמי
הולכים לדבר על זה גם. במובן המאוד אגואיסטי כי אני יודעת שזה מצפה לי ואני אצטרך להשות שיחות עם דוד על מתי כן ומתי לא. כמו שאנחנו התחלנו, כמעט לימדנו אותו שאי אפשר להסתובב עירום ליד אנשים שאתה לא מכיר כי הוא לא מבין. שהוא לא הוא לא מבין ויש לי גם חברים ומכירים של ילדה בת 15 וזה שמפותחת כבר בתור כמו ילדה בת 15 שיכולה לצאת מהחדר שלה היא רומה לגמרי כשיש בבית חברים ומשפחה וכאלה. והיא לא. היא לא מבינה מה לא היא כאילו היא פשוט לא מבינה מה מה לא בסדר. זה לא שהיא לא רוצה זה לא שהיא לא זה לא שלא חינכו אותה. זה כרגע האתגר כן זה אתגר זה אתגר אתגר ואתה אומר אז זאת אומרת שאת עוד לא. כי אני באמת היה לי מאוד קשה להבין את זה, כלומר כשהם דיברו על זה והם דיברו על זה, מחקרים וקבוצות וקבוצות ביקורת ומחקרי אורך ומחקרי רוחב ולא רק בישראל וגם בחול וזה זה שהוא מחקר שעושים מבר אילן מחובר עם כל מיני אנשים מטורף מבחינת דאטה אז הם דיברו שם על שני פרמטרים בעצם. חשובים. אחד זה העניין הזה של תפקוד שהם דיברו על זה שהיה. כאילו זה עובר יותר בקלות, לא יותר בקלות. אבל ההשלמה איזשהי השלמה מגיעה איזה שהיא השלמה סופית והתמודדות בשלבי האבל שקורים וזה שלבי אבל לכל דבר מהאבחון. והדבר השני שהם דיברו עליו זה בעצם מה שאת דיברת בעצם זה השפעה בין חמלה עצמית של ההורה כלפי עצמו לבין השפעה. על ההתקדמות של הילד שברגע שההורה. מפסיק לאכול על עצמו סרטים ומפסיק לדרוש מעצמו ולהאשים את עצמו ולהגיד זה בגללי? אני לא שמתי לב, אני לא אבחנתי. אני נתתי לו חיסון, אני לא נתתי לו חיסון אני, אני עישנתי בהריון, אני לא יודעת כל כאילו אני כשהתחילו שיחות על דוד הייתי מוכנה לשמוע. שזה בגללי אני רציתי לשמוע שזה בגללי ואז הייתי יודעת הנה סיבת אוצר אבל סתם ככה שזה נופל עליך ואף אחד לא מסביר לך למה כי פשוט ככה. אז זה היה החלק שהיה לי הכי קשה איתו, היה לי יותר קל לקבל שהיו אומרים לי את היית לחוצה, את עברת שתי טיסות ארוכות, את זה על זה, את זה הייתי שם. הייתי חיה עם זה.

00:56:15 לי קולמן
מאוד קשה. אני גם היה לי המון כמה שנים טובות של. הערכאה עצמית שכל הזמן האשמתי את עצמי שאולי זה בגללי. אולי לקחתי איזה שהם כדורים במהלך ההיריון אולי. משהו מסוים, אולי בגלל שהייתי מבוגרת, איך העזתי אפילו איך לא, הסתפקת ב-3 בנים. למה? כאילו למה עשית? נתנו לך פעם ראשונה בן פעם שניה בן פעם שלישית בן לא הבנת לא הסתפקת כאילו כל הזמן ניסיתי להאשים את עצמי כל הזמן וזה כל כך לא נכון כי אנחנו לא אשמות בכלום אף אחד פה לא אשם אבל באמת שאין תשובות. אז זה נורא מתסכל. נורא מתסכל שאין תשובות לגנטיקאים ולרופאים. פשוט אין תשובות.

00:57:03 אנה אברהמי
אז את אומרת ואני אקח את זה על עצמי. אבל שתהיה איזשהי סיבה. זה נורא פרדוקסאלית יותר קל לי להתמודד עם זה שאתה שם מאשר שאף אחד לא יש. עכשיו אני אשאל אותך שאלה באמת קשה אנחנו אני יודעת לענות עליה, אבל. אם הייתי יודעת. שזה זאת טיע נועה. 100 מראש היית ממשיכה את ההריון.

00:57:34 לי קולמן
אז כשהיא הייתה בבטן בגודל של. כי זה נורא קשה, זה משנה חיים זה משנה את המשפחה. זה גם תיק לאחר כך לילדים לאחים שלה חד משמעית. לא הייתי ממשיכה את זה אם הייתי אם הייתי יכולה לדעת את זה ואני ממליצה לעשות את כל הבדיקות האפשריות, כמה שבסל ומה שלא בסל. וגם אם יגידו לכם שלא צריך ואתם צעירות וזה וזה. וזה כי איך?

00:58:10 אנה אברהמי
אני עומדת, אבל אין בדיקות.

00:58:13 לי קולמן
בהגרלה בעיקרון יש איזה שהיא בדיקה שנקראת אקסום שאפשר לעשות את זה בהריון במהלך 5 אפיר הגנטי אבל זה עולה רק אם יש לך מוטציה חדשה. במקרה שלי היו יכולים לעלות על זה. רק אם זה מוטציה חדשה יש בסביבות 300 גנים. אז אני כן ממליצה לעשות כל מה שאפשר.

00:58:43 אנה אברהמי
תשמעי, אני יודעת שזאת הסיבה שאני בחרתי לא לעשות עוד ילדים אחרי דוד כי אמרתי שאני לא מוכנה להשתתף ברולטה הרוסית הזאת שוב פעם כי אם הייתי יודעת שאני אקבל משהו דומה לדוד. בוא נגיד ככה עם כל הבלתי נגמרת שלי אליו ואת כל האושר שהוא הביא לי לחיים ואת כל העוצמות ואת כל השינויים המדהימים שהוא הביא לחיים שלי. בעיקר בשביל סתיו. אני לא יודעת אם הייתי עושה את זה אבל. אני בחרתי לא לעשות עוד ילדים אני ממש מודה לך שעל התשובה כנה. כאילו כי בעצם עד עכשיו לא. לא בעצם זאת השאלה שאני חושבת שקלטנו את הפרק השני או השלישי. שאלו אותנו ואני והנה ענינו. בנוגע לדוד, אני עניתי שאני הייתי ממשיכה אבל אני לא עושה עוד ילדים. בזמנו אמרה שהיא לא הייתה ממשיכה. כלומר שהוא ברור שעכשיו הכל כאילו יבין והכל הזה. אבל. אבל אני ממש ממש מודה לך שענית על זה זה לא שזה לא שאלה פשוטה אבל זה גם שאלה שחשוב לשאול.

01:00:02 לי קולמן
נכון?

01:00:04 אנה אברהמי
Ok ותגידי לי משהו טוב שקרה לך בזכות נועה.

01:00:11 לי קולמן
נהייתי הרבה יותר מפעילה רגישה. הרבה יותר. מקבלת את האחר, את השונה יותר סובלנית הרבה הרבה יותר סובלנית. המון המון דברים באמת. זכיתי בזכות נועה. וזה עולם ומלואו. וואו להיות יותר מכילה, יותר שלווה, יותר סובלנית ומתנה בעיניי זה כוח על זה מתנה וזה כוח על חד משמעית.

01:00:47 אנה אברהמי
ואיך את מרגישה שזה השפיע על הבנים הגדולים?

01:00:50 לי קולמן
אותו דבר אני רואה שהם מאוד מכילים. הם הרבה יותר רגישים, הרבה יותר מכילים לסביבה. יש להם כזה גם נגענו בו מקודם שבני נוער מקללים אוטיסט כמו יאומו יא מפגר וכאלה אז זה נכחד. זה משהו שהוא מדי פעם מתפלק להם אבל זה משהו שהזהרתי לכם שאטיסט זה לא קללה כמו שאומוס לא קללה והמפגר זה לא קללה. השתמשו בקללות אחרות. אוטיסט זה לא קללה.

01:01:22 אנה אברהמי
כאילו מאוד תעבדו קצת תמציאו משהו חדש.

01:01:26 לי קולמן
כן, אני באמת אני לא יכולה לשמוע את זה זה באמת חורה לי ובכל מקום שאני אשמע את זה שמישהו שמקלל או מישהו. מילת גנאי כזאת או אחרת, אני מיד מיד יאיר זה דבר שנורא נורא מפריע לי.

01:01:43 אנה אברהמי
דבר תשמעי, אנחנו באופן כללי עם חברה יותר מכילה ומודעת לשפה לפעמים קצת יותר מידי כל הקנסור פה. פוליסי וכאלה בארצות הברית שיכולים למחוק לבן אדם את החיים על זה שהוא השתמש באםורד או שהוא אמר על מישהו או על איזה הכל אני לא האמת היא שבארצות הברית אני לא יודעת איך אנשים ממשיכים מצליחים לדבר או לעשות סטנדאפ או בכלל כי הכל נהיה מאוד. מאוד מאוד, מאוד רגיש. אני גיליתי במקרה שהבן אדם ששיחק את קריימר מסיינפלד נעלם לאיזה 15 שנה מהחיים הציבוריים, כי הוא לפני 15 שנה. הוא עשה סטנדאפ והיה לו הופעה גרועה, ואני, בתור סטנדאפיסטית יכולה להבין את זה לגמרי שלפעמים יש לך הופעה גרועה, וזה מאוד מפחיד ומלחיץ, וכמה אנשים הפריע לו, אז הוא צעק להם זה אנד וורד, וזהו, עשו לו לינץ פומבי. והבנאדם נעלם לחמש 10 שנה בכלל. מהחיים הציבוריים הוא מספר שהוא עבר תהליך והוא היה צריך להבין. למה הוא אמר את זה? כאילו בואו אנחנו גדלנו בסביבה שזה כאילו זה המילה. האן וורד הפכה לאפרו אמריקאי לפני כמה 20 שנה. גם בנוגע לעניין הזה של אם מישהו משתמש בי אוטיסט כמילת גנאי, גם סתיו מגיע אליי לפעמים הביתה ואומרת איזה ילד קרה למישהו אחר כאוטיסט וזהו היא הלכה איתו מכות. אז אומרת בואי ניקח את זה בפרופורציה, לא צריך ללכת מכות זה לא קללה, זה לא מילה שצריך להשתמש בה. אבל בואי כאילו בואי לא נהפוך את זה לטאבו או, בואי לא נהפוך את זה. כאישור באמת לעשות דברים קיצוניים.

01:03:36 לי קולמן
כן, נכון.

01:03:40 אנה אברהמי
ותספרי לנו עוד משהו חיובי ומרגש על נועה שיהיה לנו כיף בלב. אז באמת ילדה מאוד מרגשת. היא ילדה מאוד מאוד מאוד מרגשת. אני יצא לי להכיר אותה.

01:03:57 לי קולמן
כל כך מרגש, כל כך מרגשת בדרגה שלה וכל כך מתוקה וכל כך מביעה אהבה אז ביום שישי אחר ארוחת ערב הלכנו באופן ספונטני. באונינג. אשכרה לקחה את הכדור כל פעם כדור בצבע אחר. ערן.

01:04:19 אנה אברהמי
אומר.

01:04:21 לי קולמן
אני קונה באולינג כאילו זה היה כל כך מרגש את פשוט ראית ילדה רגילה הרגשתי. הכל כך בהנאה, כל כך כיף הילדה נהנתה אז יש לה עוד תחום עניין וזה כיף וזה פשוט כיף להרחיב להם את תחומי העניין, כי תחומי העניין שלנו מועטים. וזה מה זה היה מרתק אני.

01:04:47 אנה אברהמי
כל הזמן מדברים שאנחנו ממש חוגגים בצהלה, כל התקדמות קטנה של דוד שאצל סתיו, כל הדברים האלה עברו. מה זה מתחת לרדאר? אני הרבה פעמים אומרת שזה לא הוגן כלפי סתיו, וגם סתיו יודעת לדרוש את זה בחזרה. על דברים שאנחנו חוגגים אצלו ופשוט לא מתייחס לאצלה נגיד. אני זוכרת שאני והיא דיברנו בטלפון. כשהיא הייתה בת שנה כאילו סתיו התחילה לדבר בגיל אחד, 10 חודשים, אחד 10 חודשים לתקשר בגיל 7 חודשים, הפער בינה לבין דוד הוא לא. הוא קשה מאוד להכיל אותו, קשה מאוד להכיל אותו. וכשדוד דיבר איתי פעם ראשונה בטלפון שזה היה בגיל 6. זו הייתה הסיבה למסיבה, נכון? או שהייתה אצלנו חברה? מהבית ספר של סתיו וכאילו אמא ואני אמרתי לה את לא מבינה היה אצל דוד חבר ובמשך שעה הם שיחקו אז היא אומרת לי נו. ואז לא את לא מבינה הם שיחקו לבד הם היו בחדר, הם שיחקו ושחקו ואני לא ולא הייתי שם אז היא אומרת לי נו ואז אמרתי לה וואי איך אני מרחמת עלייך עבורך זה מובן מאליו. זה כאילו אחד מזה מרגעי השיא שיש לי, כי רק אמא מיוחדת יכולה להבין את הקטע הזה. שיש לילד המיוחד שלך, חבר.

01:06:28 לי קולמן
אז כל העניין.

01:06:32 אנה אברהמי
הזה ללכת לברולינג או ללכת לזה, וזה משהו שכל כך עובר מתחת לרדאר עם ילדים רגילים לא סבבה הלכנו לבאולינק אבל זה לא כאילו זה לפעמים אצל דוד. כל הקפיצות האלה אני אומרת זה נכנס לאחד מעשרה פריימים שאני אראה לפני שאני אמות כאילו זה הופך להיות כזאת שמחה. זה הופך להיות מיידי, סטון. אז יש את זה גם בתפקוד.

01:07:00 לי קולמן
נמוך, כן. את רואה אותה נהנית בפאוני והוא נהנית בבריכה או נהנית? פתאום רוכבת על אופניים. תשמעי זה יש לך נחת יש לך נחת בלב זה זה כיף לא נורמלי זה. מדהים.

01:07:20 אנה אברהמי
זה אושר שאי אפשר לחוות בשום דרך.

01:07:23 לי קולמן
אפשר, ורק אם המיוחד יכולה להבין את זה באמת וזה כיף לא נורמלי, ממש ממלא. הנעות קטנות.

01:07:37 אנה אברהמי
מעולה. אם שומעים אותנו עכשיו הורים לילדים שאובחנו בתפקוד נמוך עומדים להיות מאובחנים בתפקוד נמוך או יש דיבור עליהם או זה מה אתה, מה העצה? אחד שאת היית נותנת להם.

01:08:01 לי קולמן
תהיו שם איתם ובשבילם. ותהנו מכל רגע תכוו. כי יש רגעים שלא חוזרים פה אצל כל ילד. תסתכלו על הקושי בעיניים. יש לזה. שהם זה נהיה יותר מאוזן ויותר טוב עם זה שהם גדלים. זה.

01:08:37 אנה אברהמי
מאוד משתפר.

01:08:39 לי קולמן
מאוד משתפר מאוד מאוד משתפר ברגע שהילד נמצא באמת במקום המתאים לו והנכון לו זה פשוט משתפר וגם אנחנו מקבלים טילים. אנחנו לומדים את הילד תוך כדי. לומדים, פשוט לומדים. לומדים אותו תוך כדי, ממש ככה.

01:09:00 אנה אברהמי
העצה הכי טובה שאני קיבלתי בזמנו זה להתחיל להשוות אותו לעצמו אתמול. ואז זה פרספקטיבה. אגב, ששינתה לי את החיים. לי באופן אישי, כי אני תמיד הייתי הבן אדם שחושב על קינוח באמצע מענה הראשונה. אני תמיד חייתי בעוד 10 שנים, והעניין הזה של המיינדפולנס, ולהסתכל על רגע כל רגע אחד לכשעצמו. והיה לי לא מזמן שיחה על זה עם אוטיסטית בת 17. היא הייתה איתי בסדנת כתיבה. ועשינו זום כזה בריינס רומינג וסיפרתי עליו בכמה דקות עליי ואז אמר לי גם אני אוטיסטית וכן הלאה. ואז הבנתי למה היא מתעקשת לעשות בזום עם מצלמה סגורה והיה לי קצת לא נעים שהכרחתי אותה להדליק את המצלמה, אבל אז אמרתי לעצמי לא שתישאר מצלמה פתוחה כאילו היא עשתה את זה ובסופו של דבר זה הקושי הזה שהתגברנו עליו שתינו. והאמת היא שזה היו אחד השיחות ברנס אולינג הכינג הכי. מועילות גם בשבילי. וזה פשוט. בן אדם שפשוט חושב קצת אחרת.

01:10:13 לי קולמן
חשיבה אחרת, חשיבה אחרת פשוט.

01:10:17 אנה אברהמי
אבל לא- בן אדם.

01:10:21 לי קולמן
ולפני זה ידעתי שהיא אוטיסטית. לא, לא.

01:10:26 אנה אברהמי
כלומר, זה הסדנה בזום. היא בהתחלה בשיעור הראשון היא גם הייתה אי מצלמה סגורה, אחר כך היא כל הזמן אמרה שזה תקלות טכניות וכן הלאה. גם המורה ביקשה שהיא תפתח כי כאילו את יודעת, זה סדנת כתיבה, אי אפשר לדבר עם מסך שחור. ואז בין לבין, לקראת תרגיל גמר אמרנו בוא נעשה כזה ברינסטון על מה לכתוב. כי בעצם כשאתה ניגש לכתוב אצלי לפחות הבעיה הכי גדולה זה להחליט על מה לכתוב. וה התעקשתי איתה כי לא ידעתי. ואז כשהיא סיפרה לי אמרתי אולי אני צריכה להגיד לה לכבות את המצלמה. אבל אז ראיתי שהיא בסדר. היא כאילו ראיתי שקשה לה, אבל ראיתי שהיא מתמודדת עם זה.

01:11:11 לי קולמן
כמו.

01:11:11 אנה אברהמי
מעריך את מה תסריט יותר טוב ממני ומכל השאר.

01:11:16 לי קולמן
צריך להתמודד, גם אנחנו מתמודדים עם דברים שלא נוחים לנו לצאת מאזור הנוחות זה דבר נהדר וזה מבורך.

01:11:25 אנה אברהמי
מראש וגם לפעמים לא מראש לדרוש ולא לרחם עליהם ולא לחשוב עליהם לא צריך.

01:11:31 לי קולמן
ממש לדרוש. זה נורא חשוב הקטע הזה של לדרוש ולא לרחם.

01:11:35 אנה אברהמי
הייתי בזה המון עם דוד המון המון המון המון המון המון המון חטאתי ואני מכירה אמהות אחרות שפשוט מרוב הלחץ ומרוב הפחד לא שמים אותם לא מוציאים אותם מאזור הנוחות ולא מאתגרים אותם בגלל שהם מפחדים שיהיה מלדאון ובגלל שהם מפחדים שזה יציף אותם. אבל במינון במינון, בתנאים מסוימים, במינון נכון, בסיטואציה נכונה.

01:12:04 לי קולמן
זה מאוד מאוד חשוב, מאוד מאוד חשוב להדגיש איתך.

01:12:10 אנה אברהמי
טוב נכון תודה רבה לך מאמי תודה. אני מקווה שזה אני יודעת שאני בטוחה שזה יעשה טוב להורים לשמוע אותך. ואני מאוד מקווה ומצפה למיזם הבא שלך. כי האמת היא שבאמת עכשיו ברמה אישית אני חייבת להגיד לך משהו שאני מהרגע הראשון שהכרתי אותך. אמרתי כל הזמן לעצמי מאיפה האישה הזאת לוקחת את הכוחות? מאיפה יש לך את הכוחות האלה? ומאיפה יש לך את האופטימיות הזאת? ומאיפה יש לך את ההסתכלות הזאת? ואני ראיתי איך את שמחה איתנו על ההתקדמות של הילדים שלנו נהנים בחוגים שהבת שלך בכלל לא מוכנה להיכנס אליהם. זה באמת אני גם בזכות דוד הכרתי המון המון המון ונדרנס. ובהצלחה את אחד מהם. אם לא שאת אומרת בואנה מרגשת זאת אומרת אישה עם ביצים אני לא באמת אני עד עכשיו אני אומרת לך אני לא יודעת אני בחיים לא הייתי מגיעה לגדולת נפש הזאת אני מודה אז.

01:13:24 לי קולמן
אני באמת מודה לנועה אני בעצם ההשראה בכוח שלי עשינו בלעדיה זה לא היה קורה זה מטורף כי. כל כך יהלום אני תמיד אומרת שיהלום לא מלוטש כל כך.

01:13:38 אנה אברהמי
נכון?

01:13:39 לי קולמן
יש בה משהו שהוא. מלאך טובת לב אין ברעה.

01:13:47 אנה אברהמי
אני בן אדם ידוע בזה שכל החברים שלו זה היה לא בחירה מודעת. אני בכלל הבנתי שזו הייתה בחירה. אני רוב החיים הייתי חברה עם אנשים שהם אוטיסטים, שהם לא ידעו שהם אוטיסטים אני כל החברים הכי טובים שלי כולל בעלי הם אוטיסטים כי יש משהו מדהים אני רק עכשיו בזכות דוד בטיפול בהכל אני מבינה למה תמיד בחרתי אותם בחיים. אותם כי הם תיאורים אין להם זה וואט יו סי איז וואט יו גט זה לא אנשים שיגידו לך דבר אחד ואז יתפכו עליך ואני בן אדם עם הרבה טראסטינות וזאת הסיבה שתמיד בחרתי אותם. בחרתי להיות חברה של אנשים אוטיסטים. כי אני יכולה לסמוך עליהם.

01:14:35 לי קולמן
אין זכות באמת מיוחדים תרתי משמע.

01:14:41 אנה אברהמי
תודה רבה. שנייה, אני עוצרת את ההקלטה.